עריכת הדף "אבן האזל/ביאת מקדש/ה" (פסקה)

== י ==

'''מצוה לקדש ממי הכיור ואם קידש מאחד מכלי השרת ה"ז כשר, אבל כלי החול אינם מקדשים, קידש בכלי שרת בחוץ או בכלי חול בפנים ועבד עבודתו פסולה, ואין מקדשין בתוך הכיור או בתוך כלי השרת אלא מהן שנאמר ורחצו אהרן ובניו ממנו ולא בתוכו ואם קידש בתוכו ועבד לא חילל. הטביל ידיו ורגליו במי מקוה אפי' במעין אין זה קידוש כלל עד שירחץ בכלי, ובכל כלי הקודש מקדשין בין שיש בהן רביעית בין שאין בהן רביעית.''' 

''' השגת ''' הראב"ד בין שאין בהן רביעית, א"א ובקודח מן הכיור שיש בו כדי לקדש ממנו ד' כהנים.

''' הכ"מ ''' כתב דגם דעת הרמב"ם דהוא דוקא בקודח מתוכו ומפרש כפי' התוס' דקודח מתוכו היינו שנוטל ממימיו בכלי וכשר לקדש מכיון שבאין מכלי גדול ולא הוצרך לפרש דכיון שכתב דצריך שיהי' בכיור כדי לקדש ממנו ד' כהנים לא עדיף שאר כלי שרת מכיור, ומ"מ הוא דחוק מאוד לפרש כן בדברי הרמב"ם דלא הו"ל לסתום דבריו כיון דלהדיא אוקמי בגמ' בקודח מתוכו.

''' ונראה ''' בזה דבגמ' על הא דאמר ריב"ח דכל כיור שאין בו כדי לקדש ארבעה כהנים אין מקדשין בו ופריך מהא דתניא דכל הכלים מקדשין בין שיש בהן רביעית בין שאין בהן רביעית ואוקמא רב אדא בקודח מתוכו ופריך והא ממנו אמר רחמנא ומשני אמר קרא ירחצו לרבות כלי שרת ופירש"י דמה דפריך והא ממנו אמר רחמנא פריך אעיקר דינא דקתני דמקדשין מכלי שרת, והקשו בתוס' דתיקשי ליה ממתני' דיומא דף מ"ג דכה"ג הי' מקדש מקיתון של זהב, לכן פירשו בתוס' דפריך אתירוצא דקודח מתוכו דכיון דכתיב ממנו אין לקדש אפי' קודח אא"כ יהא כמוהו שיהא בו כשיעור, ויש לומר דהרמב"ם מפרש כתוס' ולפי"מ שכתב הרמב"ם דמצוה לקדש ממי הכיור ואם קידש מאחד מכלי השרת כשר, א"כ קודם דאמר ירחצו לרבות כלי שרת, ומ"מ הוי ניחא ליה מה שהי' כה"ג מקדש בקיתון של זהב משום דהוי סבר דכלי שרת ילפינן מכיור רק דהכיור נעשה בקבע לכל הכהנים, אבל מותר גם משאר כלי שרת כיון שהם מקדשים המים וע"ז פריך דאין סברא דליהני קודח מתוכו כיון דילפינן מכיור צריך שיהי' בעיקר הכלי כדי לקדש ארבעה כהנים ומשני ירחצו לרבות כלי שרת, א"כ אין זה דין דילפינן מכיור אלא למוד מיוחד דסגי בשאר כלי שרת, וא"כ מה דילפינן דכיור צריך שיהי' לקדש בו ד' כהנים לא כתיב זה אלא בכיור ולא בשאר כלי שרת כיון דלא ילפינן כלי שרת מכיור, ונ"מ רק לענין דין לכתחלה דמה דמצוה לכתחלה לקדש ממי הכיור צריך שיהי' בהכיור כדי לקדש בו ד' כהנים, וזהו שאמר ריב"ח דכיור שאין בו כדי לקדש ממנו ד' כהנים אין מקדשים בו והיינו לכתחלה מדין מצות כיור, אבל בדין כלי שרת דמהני בדיעבד אם קידש מקרא דירחצו לא צריך שיעור ד' כהנים, ומה שהכה"ג מקדש מקיתון של זהב אף דלכתחלה מצוה לקדש ממי הכיור צ"ל דזהו משום כבודו של כה"ג לא הצריכו אותו לקדש יחד עם כל הכהנים, וקרא דהגדול מאחיו גדלהו משל אחיו דוחה הך מצוה דלכתחלה כיון דבדיעבד כשר, ועכשיו לא צריך לתירוצא דקודח מתוכו דזהו רק לפי"מ דלא ידעינן דדין כלי שרת הוא דין מיוחד, אח"כ ראיתי דבעיקר הדבר כיוונתי לדברי הקרן אורה רק לפימש"כ מבואר יותר כמו שיראה המעיין.

''' והנה ''' מה שהקשו התוס' על פירש"י שפי' דפריך על עיקר דינא דקתני בברייתא דמקדשין מכלי שרת דליקשי ממתני' דיומא דכה"ג הי' מקדש מקיתון של זהב נראה דלרש"י לפירושו לא קשה דרש"י פי' מהא דתניא כל הכלים מקדשים מים שנתקדשו לקדש בהן את הידים ורגלים, ומבואר דמפרש דהכלים מקדשים את המים שיהיו ראויים לקדש, ומה שהוצרך רש"י לפרש כן מבואר מדברי הרמב"ם שדייק לכתוב ובכל כלי הקדש מקדשין, וכן הי' צריך להיות בברייתא בכל הכלים מקדשים, ודייק רש"י לשון כל הכלים מקדשים שהכלים מקדשים את המים, ולכן לא קשה מקיתון של זהב דהקיתון של זהב לא הי' צריך שיקדש את המים, שלקחו המים מהכיור אבל בברייתא תניא שהכלים מקדשים, וע"ז פריך דמנלן דהא ממנו כתיב ואף דכל כלי שרת מקדשים מה שבתוכם מ"מ כיון דאינו מקדש אלא את הראוי לו לכן סבר הגמ' דעיקר קדושת המים לקדשן לא מצינו אלא בכיור, וע"ז תי' ירחצו לרבות כלי שרת דכלי שרת יש להם דין מיוחד ויוכלו לקדש בעצמם, ועכשיו מיושב דרש"י הוכרח לפרש בקודח מתוכו כפירושו שקודח דופנו של כיור ותוחב בתוכו כלי קטן דא"א לפרש כפי' התוס' שנוטל מימיו בכלי קטן ממי הכיור, דבזה אינו מתיישב מה דתניא כל הכלים מקדשים, וזה פשיטא לן מקיתון של זהב, ומה דפריך בגמ' והא ממנו אמר רחמנא דלפימש"כ לא פריך אלא על הא דהכלים מקדשים המים, ולפי"מ דמשני בקודח מתוכו א"כ באו המים דרך הכיור ונתקדשו בכיור, אלא דע"כ צריך לומר דלא הכיור הוא שקידש המים דא"כ לא יתיישב הא דתניא כל הכלים מקדשים, וע"כ דאפי' אם בקודח מתוכו מ"מ אין המים מתקדשים ע"י הכיור כיון דלא באו להכיור כדי להיות בו ואין סופן לנוח בכיור, לכן עיקר הקידוש הוא ע"י הכלי שרת ולזה פריך שפיר והא ממנו אמר רחמנא ומתרץ דירחצו לרבות כלי שרת דהוא דין מיוחד ולא מטעם כיור וכנ"ל.