עריכת הדף "תורה תמימה/דברים/טו" (פסקה)

== ז ==

'''כי יהיה בך. ''' בך ולא באחרים {{תוספת|יח|יתכן דרומז למ"ש בגיטין ס"א א' מפרנסין עניי גוים מפני דרכי שלום.}} [ספרי].

'''אביון. ''' מלמד שאביון תאב קודם {{תוספת|יט|ע' במ"ר פ' בהר, בשבעה שמות נקרא עני, עני, אביון, מסכן, דל, מך, רש, דך, וכולם מורים ענינים מיוחדים, ואביון מורה שהוא רואה הכל ותאב הכל, וכ"א במכילתא משפטים ודל לא תהדר בריבו, אין לי אלא דל, עני תאב מניין ת"ל לא תטה משפט אביונך בריבו, ויתכן לומר דנקרא עני כזה בשם זה ע"פ לשון הכתוב בקהלת י"ב ותפר האביונה ודרשו בשבת קנ"ב א' האביונה זו התאוה, והטבעיים כתבו דבאיזו מדינות אזיא ואפריקי גדל פרי עץ צלף ונקרא בשם זה וסגולתו לעורר התאות, ונזכר שם פרי זו במשנה ו' פ"ד דמעשרות, וקמ"ל כאן דעני כזה קודם לעני אחר לצדקה, והטעם פשוט מפני שצערו מרובה מעני אחר.

ויש להעיר בזה ממ"ש בב"מ קי"א ב' בפ' לא תעשוק שכיר עני ואביון להקדים עני לאביון, וזה לכאורה היפך ממ"ש כאן, וי"ל משום דהתם מבואר בטעם הדבר משום דהעני מכסיף לתבוע והאביון רגיל לבושת ולא מכסיף, אבל הכא בצדקה תלוי הדבר במי שצערו מרובה, והאביון מרובה צערו לכן הוא קודם.}}. (שם).

'''מאחד אחיך. ''' מלמד שאח מן האב קודם לאח מן האם {{תוספת|כ|סתם אח הוא מן האב כפי שיתבאר לפנינו בס"פ תצא בפ' כי ישבו אחים, ואח מן האב הוא קרוב יותר מאח מן האם בקרבת משפחה וכמש"כ ר"פ במדבר יעו"ש.}} [ספרי].

'''באחד שעריך. ''' מלמד שיושבי עירך קודמים ליושבי עיר אחרת, ומלמד שאם היה מחזיר על הפתחים אי אתה זקוק לו {{תוספת|כא|וע' מש"כ באות הבא.}}. (שם).

'''בארצך וגו'. ''' בארצך – מלמד שיושבי א"י קודמים ליושבי חו"ל, אשר ה' אלהיך נותן לך – מכל מקום {{תוספת|כב|נראה דמכוין לענין כונת הדרשה הבאה מגמרא פתח תפתח אין לי אלא לעניי עירך, לעניי עיר אחרת עניין ת"ל פתח תפתח מכל מקום, ר"ל אם אפשר ליתן לשניהם מצוה בשנים, ובספרי יליף זה מלשון אחר, והוא מעין ענין הכתוב ס"פ זו איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך, וכן ביתר הפרטים הקודמים. –

ומה שאמר יושבי א"י קודמים ליושבי חו"ל, צריך באור היכי איירי, אם הנותן דר בא"י תיפק ליה דעניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת, כבדרשה הקודמת, ואם הוא דר בחו"ל ומשמע דגם לעניי עירך קודמין עניי א"י, הלא בסתמא אמרו עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת, ומשמע דקודמין לכל העניים שמחוץ לעירך, והסברא פשוטה משום דהוי כמו קרוב אל החלל, וצ"ל דאיירי כשנזדמן לפניו עני מעיר אחרת בחו"ל ועני מא"י אז קודם העני מא"י, וכ"מ בב"ח וש"ך ליו"ד סי' רנ"א, וע"ע מש"כ בענין זה בפ' משפטים בפסוק אם כסף תלוה את עמי את העני עמך. –

ודע דלפי המבואר בכ"מ דירושלים יש לה קדושה ומעלה יתירה משאר ערי א"י וכמש"כ כי מציון תצא תורה וגו', ומפני זה אמרו בכתובות ק"י ב' הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין, וע' בפ"א דכלים, א"כ לפי"ז יתחייב דעניי ירושלים קודמין לעניי עיר אחרת שבא"י, וזה דבר חדש, ואף כי בהג"א בכתובות שם כתבו בשם רבינו מאיר דבזה"ז אין יתרון לירושלים על שאר ערי א"י, אך לא שמענו לרוב הפוסקים שיביאו דעה זו, ובאמת אינה מתקבלת מכמה טעמים ולכן נראה כמש"כ.}}. (שם).