עריכת הדף "תורה תמימה/במדבר/ח" (פסקה)

== יז ==

'''כי לי כל בכור. ''' מכאן אתה אומר שקדשו ישראל בכורות במדבר {{תוספת|ז|משמע ליה הלשון כי לי כל בכור בארץ מצרים, עודם בארץ מצרים הם בקדושתם, ובא לאשמעינן אע"פ דכתיב בפ' בא והיה כי יביאך ה' אל הארץ והעברת כל פטר רחם משמע דמקודם לא נצטוו על מצוה זו, קמ"ל דגם במדבר קדשו, ומה דכתיב והיה כי יביאך והדר והעברת באה לדרשה אחרת, עשה מצוה זו כדי שתכנס לארץ, כמבואר לפנינו בפ' בא, יעו"ש.}}. (בכורות ד׳ ב׳).

'''כי לי כל בכור וגו'. ''' וכתיב (פ׳ בא) והכיתי כל בכור בארץ מצרים ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, מכאן שקודם שהוקם המשכן היתה עבודה בבכורים {{תוספת|ח|ר"ל דכשנבחרו הלוים תחת כל בכור בבני ישראל כתיב למעלה כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אותם לי, וכתיב בענין מכת בכורות שאמר הקב"ה ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה', למדנו שביום שהוכה כל בכור נתקדשו בכורי ישראל, ועדיין אין אנו יודעין לאיזה דבר נתקדשו, אלא מפני שבאותו זמן עצמו היתה ג"כ ביטול ע"ז שלהם כדכתיב ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים וידעו כי אני ה', ולי לבד ראוי לעבוד עבודה ולא לאלהים אחרים, למדנו ג"כ שקדושת הבכורים לעבודה לשמים היתה, ומכאן נתאמת הדבר הזה שתהא עבודה בבכורות.

ויש להוסיף באור, כי היה המנהג אצלם להקריב הבן הבכור לע"ז, כמש"כ (מלכים ב ג׳:כ״ז) ויקח את בנו הבכור ויעלהו עולה, ואולי אל זה כיון הנביא (מיכה ו׳:ז׳) האתן בכורי פשעי, וכנגד זה הקדיש הקב"ה את הבכורים לעבודתו יתברך. –}}. (ירושלמי מגילה פ"א הי"א).