עריכת הדף "
תורה תמימה/במדבר/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''והתודו את חטאתם. ''' תניא, ר׳ נתן אומר והתודו את חטאתם אשר עשו, זה בנה אב לכל המתים שטעונין ודוי {{תוספת|יט|הנה אע"פ שפשוט הדבר דדרשה זו אסמכתא היא, מ"מ אינו מבואר איפה מרומז ענין זה שדריש בלשון זה, ועיין בס' התוה"מ ודבריו אינם מבוארים. ונראה דהכונה דכיון שמבואר כאן דכל הבא לעשות תשובה צריך להתודות, א"כ כיון דהאדם קודם מותו בודאי רוצה לעשות תשובה כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ממילא צריך להתודות לפני מותו, כי אם לא עכשיו אימתי. ומה ששייך עוד דרשות לפסוקים אלו הובאה לפנינו בפ' ויקרא (ה'), כי שם עיקר מקומם של דינים אלו. ועיין בסנהדרין מ"ג ב' לענין הנםקל בב"ד אומרים לו התודה, שכן דרך כל המומתים להתודות, שכל המתודה יש לו חלק לעוה"ב. ונראה דהלשון כל המומתים לאו דוקא הוא, אלא אפי' כל המתים מעצמן, ולא נקט מומתים אלא משום דאיירי בהרוגי ב"ד. והש"ך ביו"ד סי' של"ח ס"ק א' כתב בשם הפרישה דהלשון שכן דרך כל המומתים להתודות הוא מלשון חז"ל ולא שיאמרו להחולה בלשון זה כדי שלא יפול לבו עליו שיחשב שמסוכן הוא. והנה אם נכונים הדברים בנוגע לדברי הפוסקים שהביאום לענין חולה, אבל במקומם בגמ' אפשר לומר דבאמת נאמרים הם הדברים האלה להולך למות, יען כי לשון זה כתיב בהרוגי ב"ד ושם לא שייך שיפול עליו לבו שהלא יודע הוא שיוצא ליהרג, אבל באמת בחולה א"צ לומר לו בלשון כזה, אלא כמבואר בס' שמחות שאומרים לו הרבה התודו ולא מתו, ובשכר שאתה מתודה אתה חי, וכל המתודה יש לו חלק לעוה"ב.}}. (שם). '''ונתן לאשר אשם לו. ''' תניא, ר׳ נתן אומר, מניין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו, מניין שמוציאין מזה ונותנין לזה, ת"ל ונתן לאשר אשם לו {{תוספת|כ|מדייק מדכתיב לאשר אשם ולא לאשר הלוהו, ואשם היינו קרן כפי שיתבאר בפ' הסמוך, ור"ל שיתן לראובן שהקרן שלו, ופרטי דין זה בחו"מ סי' פ"ו. – ודע דמכאן מוכח שאדם משעבד עצמו למי שאינו יודע, שהרי בשעה שנתחייב לוי לשמעון עדיין לא ידע ממי ילוה שמעון ואפ"ה משתעבד הוא לאותו המלוה [לראובן]. ובתשובת הרא"ש כלל ס"ח הביא ראיה לכלל זה מהא דאמר שאול המלך מי שיכה את הפלשתי יעשרנו המלך, הרי ששיעבד עצמו למי שאינו יודע. והעיר עליו בשו"ת מהרימ"ט ח"ד סי' כ"ג דאין ראיה משאול מפני שנתחייב בגמר הפעולה מדין שכירות, אבל מדרשה זו דר' נתן הדבר מוכרח. ודין זה נוגע למעשים בכל יום שאנשים מוסרים זכות שטרי חובותיהם לאחר, ואחר לאחר וכו', והלוה הראשון משתעבד לבעל זכות האחרון אף שלא ידע אותו בעת ההלואה. ויש להעיר לפי דרשה זו דקי"ל כן ממ"ש בב"ק קי"א א' בענין פרשה זו דקי"ל דצריך ליתן הכסף והאשם להכהן שבאותו משמר, ומבואר שם שאם נתן בשגגה האשם לכהן שבאותו משמר והכסף לכהן אחר שלא מאותו המשמר דקנסינן לזה הכהן האחר להשיב הכסף לכהן המשמר. והנה זה פשוט דכהן המשמר אין לו כל זכות לתבוע הכסף מהכהן האחר, דלאו בעל דברים דידיה הוא, אלא רק מהבעלים, והבעלים מזה הכהן, א"כ למה זה אמר רק דקנסינן ליה להשיב, דמשמע שלא מדינא, והלא חייב הוא להשיב מדינא דר' נתן, וי"ל.}}. (פסחים ל"א א').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף