עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/כו" (פסקה)

=== אם בחוקותי תלכו ===
וברש"י: שתהיו עמלים בתורה.

ביאר בזה אאמו"ר זצ"ל (הו"ד בקונטרס פניני שיח): 

א. יעוין באוה"ח שפירש במ"ב אופנים את השייכות בין ההליכה לעמלות בתורה. ושם באופן השביעי כתב וז"ל: "עוד ירצה ע"ד אומרם ז"ל הוה גולה למקום תורה, שצריך לכתת רגליו ממקום למקום ללמוד תורה. וצא ולמד דבריהם ז"ל בגמ' (חגיגה ה:) כי כולם היו גולין למקום ללמוד וכו', הוא אומרו "אם בחוקותי" שהיא עסק התורה צריכים שתלכו ממקומכם אחריה וכו'" עכ"ד.

ונראה להוסיף בזה מהגמ' מנחות ז. "אבימי מסכתא איתעקרא איתעקר ליה (רש"י - נשתכחה ממנו) ואתא קמיה דרב חסדא (תלמידו) לאדכוריה גמריה, ולישלח ליה וליתי לגביה, סבר הכי מיסתייעא מילתא טפי". ופרש"י: משום יגעתי ומצאתי תאמין. למדנו בזה שאף ההליכה ללמוד תורה וכל טירחא סביב השגת תורה זהו בכלל העמל שבזכותו זוכה לתורה. א"כ נמצא שזהו "אם בחוקותי תלכו - שתהיו עמלים בתורה", שגם ההליכה ללמוד היא בגדר יגעת ומצאת והוא עמל ויגיעה בפני עצמם.

[עוד כתב "גם כדי שתהיו פנויים אין נכון ללמוד והוא בביתו כי יטרדוהו בצרכי הבית". ועיין בזה בתוס' שבת ט: "כי דרכם היה להתרחק, שלא היו יכולים לעסוק כ"כ בביתם.]

ב. עוד פירש שם באוה"ח באופן התשיעי: "עוד ירצה ע"ד אומרם ז"ל במשנת חסידים התורה נקנית במ"ח דברים. כי לא כל הרוצה לקנות תורה ישיג קניינה אלא באמצעות המ"ח דברים, והוא מה שאמר כאן 'אם בחוקותי תלכו' אם אתם חפצים להשיג התורה, תנאי הוא הדבר 'ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם' שהם אותם המ"ח דברים" ע"כ דבריו. 

מבואר כאן באוה"ח שקנין התורה הוא רק ע"י המ"ח דברים. והנה ידוע מש"כ בגמ' דתלמידי ר"ע מתו בימי הספירה משום שלא נהגו כבוד זה בזה, ונראה דידוע דימי הספירה הם ימי ההכנה לקבלת התורה, וקבלת התורה הינה רק ע"י המ"ח דברים וכנ"ל, וחלק מקניני התורה הם: בדקדוק חברים, אוהב את הבריות, נושא בעול עם חברו, ומכריעו לכף זכות, ומעמידו על האמת וכו', א"כ ימים אלו מסוגלים לעבודה בדברים אלו. וידוע מש"כ הגרי"ב ב'כוכבי אור' דמש"כ ברמב"ם דבעשי"ת הבינונים מוכרעים לכף זכות דוקא אם עשו תשובה ולא מהני לזה מצוה אחרת, והוא משום שהימים הם ימי תשובה, וביטולה בימים אלו הוא עבירה גדולה מאוד ולא שייך להכריע באופן אחר, וכמו"כ כאן פגם קל בהכבוד של בין אדם לחברו הוא חמור במיוחד, וע"כ נידונו בימים אלו בעונש קשה.

ויעוין באוה"ח פר' יתרו פי"ט פ"ב בג' העניינים הנצרכים להכנה לקבלת התורה, וכתב שם "וענין הג' הוא בחינת ייעוד חכמים בהתחברות בלב שלם ותמים, לא שיהיו בד בבד שעליהם אמר הכתוב 'חרב אל הבדים', אלא יתועדו יחד ויחדדו זה לזה ויסבירו פנים זה לזה, וכנגד זה אמר 'ויחן שם ישראל' לשון יחיד, שנעשו כולן יחד כאיש אחד, והן עתה הם ראוים לקבלת התורה". [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:43, 2 במאי 2021 (IDT)