עריכת הדף "שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ח/ז" (פסקה)

==ה==

{{ממ|ה}} והרב שם אריה סי' ט' כתב דהאחרונים האריכו בחמץ שעבר עליו הפסח בשוגג או באונס וגם ביטל החמץ זה אוסר וזה מתיר וכתב להכריע דהיכא דליכא חשש הערמה כגון שידוע שהיה שוגג או אנוס וכגוונא שבנודע ביהודה סי' י"ט כגון שהיה חולה בערב פסח ולא היה דעתו צלולה לבטל {{ממ|לפי הנראה צריך להיות לבער דאם לא ביטל בודאי אסור אפילו הניחו שוגג או אנוס כמו שכתב שם בסמוך דאנן פסקינן כהרמב"ם וכו' עי"ש}} או שלא ידע מהחמץ כגון שמת אחד ממורישיו ולא ידע שנפל לו חמץ ברשותו או שהיה לו תבואה במקום אחר ונתחמצה בפסח וכדומה אבל כשאין אנו יודעין שהיה שוגג או אנוס רק שאומר שהיה שוגג או אנוס וגם ביטל החמץ בזה בודאי יש לאסור שאם לא כן מה הועילו בתקנתם בלא ביער לאסור משם הערמה כדאיתא בירושלמי אלא ודאי דהיכא דחיישינן לדילמא משקר לא מהני מה שאומר כן ואף שאומר שביטל וגם היה אנוס או שוגג לא מפיו אנו חיים כיון דאיכא חשש הערמה אלו תורף דב"ק ועוד כתב שם בסוף הסי' במעשה שאחד מכר כל החמץ ושכח לפרוט חביות אחת יי"ש שהיה לו במקום אחר וכתב צדדי ההיתר השייכים בנדונו ושוב כתב וגם דעת הרבה אחרונים דבתרתי לטיבותא שביטל ושגג או נאנס מותר אחר הפסח ואף שכתבתי למעלה דאם לא ידענו אלא מפיו יש חשש הערמה שיאמר שהיה שוגג או אנוס וגם ביטל מכל מקום בנדון זה שעשה כתיקון חכמים ומכר כל החמץ שברשותו רק שפרט אחר כך כל המקומות שהיו כמה אלפים הין יי"ש רק שיי"ש זה שכח לפרוט בפירוש אם כן אנן סהדי ששוגג היה וזה נעשה בפני עדים הן השלוחים למכור החמץ ומהיכא תיתי לחוש שלא ביטל כיון שלא עבר על תקנת חכמים כמו שכתב בתודת השלמים וכו' ומסיק להתירו בהנאה על ידי ביטול ברוב עי"ש: