עריכת הדף "
נשמת אדם/ב/עא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ה== {{נשמת אדם|ה}} '''באשר''' שההכרח למצוא היתר לתקן המבואות דמקלקלי בה רבים ומושל העיר גזר בקהלתנו פעם א' לנתק הצה"פ מכמה מבואות ומה שכתב המ"א בסי' שס"ג דא"צ תיקון בעקמימות מטעם שכל מבואות שלנו אין להם דין מבוי כיון שאין בתים וחצרות פתוחין לתוכו זה ל"ש בקהלתנו שחצרות ובתים פתוחים לכל מבוי ויש להם כל דיני מבוי והמ"א מייתי ממדינתו וכן הם כל ערי אשכנז שהיו דרים בתוכו אגודה ומהרי"ל ומהרי"ו וכבר צווחו בזה גם הב"ח בתשובת הב"ח חדשות ובפרק בק"ק ווילנא שיש הרבה פרצות בחומה המוקפת יותר מי"א: '''וראיתי''' בא"ר סי' שס"ד שכתב כיון דאין לנו רה"ר רק כרמלית. ואף דקיי"ל דמפולש לכרמלית שוה למפולש לרה"ר היינו במפולש ממש אבל בעקמימות דאינו מפולש ממש רק שאנו רואין כאלו היה מפולש זה ל"ש בכרמלית ע"ש וזכיתי לס' עה"ק לרשב"א שכתב וז"ל מבוי שהוא עקום ומפולש מב' ראשיו לר"ה או לכרמלית הרי הוא כמפולש יש מי שצריך צה"פ בעקמימותו ולחי לב' ראשיו כאלו מפולש כ"א וא' לרה"ר או לבקעה כו' עכ"ל. הרי מוכח מדבריו דל"ש: '''והאיר''' ה' עיני עד שאני תמה על כל האחרונים שלא העירו מזה כלום ואפשר שלא היה בידם ס' הריטב"א וס' עה"ק. והנה בדין מבוי העשוי כנדל כתב הרא"ש וטור וכ"פ בש"ע דצריך צה"פ לצד המבוי הגדול ולחי לצד רה"ר לכל שביל ושביל וכן לצד השני. והוא עפ"י מ"ש הב"י דכן דעת הרמב"ם בפ' י"ז מה"ש וז"ל. מבוי שהיו לו שבילין מצד זה ושבולין מצד האחר שנמצאו מפולשין לרה"ר. אע"פ שאינם מכוונים זה כנגד זה כ"א מהם מבוי מפולש. כיצד מכשירין אותן עושה צה"פ לכאו"א מהשבילין שבצד אחד וכן לפתח הגדול. ועושה לכל השבילין שבצד האחר לחי או קורה עכ"ל. וכתב הב"י משמע מדבריו דכשהם מכוונים זכ"ז נמי צריכין תיקון לכ"א וא' במקום פתיחתו למבוי אבל התוספת כתבו מבוי העשוי כנדל פר"ת שמבואות קטנים פתוחים למבוי גדול מב' צדדיו ואינו זה כנגד זה דא"כ היו מפולשין ע"כ: ומשמע דס"ל דבמכווני' זכ"ז לא היו צריכין שום תיקון במקום פתיחתן למבוי דה"ל ב' מבואות הקטנים כמבוא' ארוך. ומ"מ כדעת הרמב"ם והטור נראה מרש"י וכו' והכי נקטינן עכ"ל הב"י: '''ומצאתי''' בתורת חיים שכתב דהב"י לא דק בדברי הרמב"ם. דלדעתו ה"ל לכתוב לכ"א מן השבילין בצד אחד ובצד האחר אבל מדכתב שבצד האחד ושבצד האחר מוכח דס"ל שכל ב' המבואות נחשבים למבוי א' ארוך וא"צ שום תיקון לצד המבוי הגדול והנה כל מעיין יראה שדברי הת"ח הם ברורים ומדוקדקים. ועכשיו שזכיתי לריטב"א ועה"ק אין ס' כלל שדעתו כמ"ש הת"ח. שהרי לדעת הרשב"א בודאי א"צ תיקון בעקמומית כמ"ש הב"י בשמו. וכן הוא להדיא בעה"ק. והוא כ' ממש לשון הרמב"ם הנ"ל במבוי כנדל. א"כ ע"כ גם דעת רמב"ם כן הוא. ומש"כ עוד הב"י דמשמע דלר"ת במכוונים א"צ שום תיקון. ומשמע אבל באין מכוונים צריך תיקון דלא כהרמב"ם. גם ז"א וז"ל הריטב"א לכך פר"ת שהמבוי הגדול היו לו שבילין מב' צדדיו ואינם מכוונים דא"כ לכ"ע כל חד מינייהו מבוי מפולש גמור אלא פתחו של מבוי קטן שבצד זה מכוון נגד הסתימה שבצד האחרת ובהא פליגי אביי ורבא דאביי ס"ל כיון שאינם מכוונים דינם כעקום וס"ל כשמואל. וא"ל רבא דלפי דעתו דחשיב ליה עקום כרב ה"ל למעבד. אלא דינו כמפולש ועושה צה"פ למבואות הקטנים שהן מצד האחר מהך גיסא הפתוח לרה"ר. ועושה לאידך שמצד השני לחי או קורה מאידך גיסא הסמוך לרה"ר האחר והלכה כרבא עכ"ל. הרי להדיא דגם דעת ר"ת כרשב"א. וכן דעת הרמב"ם. והת"ח ברוחב שכלו כיון לדברי הריטב"א ממש. והנה מדברי הב"י משמע דאף אם קיי"ל כרש"י במבוי עקום מ"מ בעשוי כנדל נוכל לקיים כר"ת. ואין זה סותר לשיטת רש"י. דאל"כ מאי נ"מ דאף אי נימא כדעת ר"ת דזה לא מיקרי עקום כיון שמבוי א' מכוון נגד חבירו מ"מ כ"א מיקרי עקום מכח המבוי הגדול. אע"כ צ"ל דאין זה תלי בזה דדוקא בעקום כמין ד' דבני מבוי א' לא שכיחי במבוי ב'. דאף אם לצורך לרה"ר שאצל מבוי ב' אינו הולך דרך המבוי רק יוצא בפתחו הסמוכה לרה"ר שלו ומשם מסבב ברה"ר גופא דניחא ליה לילך בדרך רחב מלילך דרך מבוי וא"כ יש לחוש שאם לא יראה צה"פ בעקמומית או אצל פתחו יאמר שגם מצד ב' לא עשו צה"פ כמ"ש תוס' ורא"ש. אבל במבוי נגד מבוי הצריך לרה"ר שמצד הב' הוא הולך דרך המבוי ורואה צו"פ: '''ואף''' זה שבמבוי הגדול כשילך דרך המבוי הקטן שאין בו אלא לחי. ומ"מ הוא רואה צה"פ שבמבוי גדול וא"כ אין כאן חשש וא"כ לפ"ז בקהלתנו ג"כ אם יעשה בראש כל מבוי צה"פ ובצד השני של המבוי שכננדו לחי ניתר בכך. ובעקמומית א"צ שום תיקון שזה לא נקרא מבוי עקום. וא"כ אף לדעת רש"י והש"ע ניתר בכך ואף אי נימא דזה תלי בזה פשיטא דהכרעת הש"ע כשיטת רש"י הוא צ"ע. שהרי כבר כתבנו דדעת הרמב"ם בעשוי כנדל כרשב"א. וכ"כ הריב"ש להדיא בסימן ש"ה וז"ל כל המבואות המפולשין בדרך ישן צריכין צה"פ מכאן ולחי או קורה מכאן. ואף כמין ד' כך דינם כיון שפתוחים מב' ראשים דקיי"ל כרב דתורתו כמפולש. אבל אם יש בה עקומין כמין ח' אלו די להם בלחי או קורה מכאן ולחי או קורה מכאן. כמו שמוכח מעשוי כנדל דעביד להו מצד השני לחי ודי להם בזה. אעפ"י שאף אם המבואות שכנגדן נדון אותם כסתומים מחמת צה"פ שעשה להם עדיין נשארו אלו שבצדן האחר מפולשין כמין '''ח''' לרה"ר. ואפ"ה סגי להו בלחי או בקורה וכ"ש במפולשין בכרמלית עכ"ל הרי להדיא דדעת ר"ת ורמב"ם וריטב"א וריב"ש במבוי עשוי כנדל כמש"כ הת"ח וכמ"ש הב"י בדעת הר"ת. והנה בלא"ה דעת הרשב"א ומהר"מ שבמרדכי כר"י כמש"כ הב"י ואין כונתו דפוסק כר"י שהר"י כתב להדיא שעושה לחי בעקמומית כמ"ש הג"א בשמו. אלא דכוונתו בפירוש של תורתו כמפולש כתב כר"י דר"ל כמפולש ביותר וע"ש בד"מ וא"כ י"ל דזהו בעקו' כמין '''ד''' כדי שיראה בב' צדדין אבל בעשוי כנדל זכ"ז שרואה מב' צדדים גם מהר"מ מודה. וכן דעת הריב"ש כמ"ש להדיא. ואף כמין '''ד''' כך דינם ולא הזכיר תיקון בעקמימות. וז"ל הר"ן בתשו' סי' ע"ב וז"ל. אע"פ שרש"י מחמיר כבר נחלקו עליו בתוס' והעלו שאין דבריו מחוורין עכ"ל. וז"ל התשב"ץ ח"ב סי' ל' הוי יודע דרש"י מחמיר וכן נראה דעת הרא"ש. אבל הרי"ף והרמב"ם נראה מדבריהם שלא הצריכו בעקמימות כלום. וכן דעת הרשב"א וכן מוכח בירושלמי עכ"ל. הרי הר"י והריטב"א להדיא ורשב"א ומהר"ם ור"ן וריב"ש ותשב"ץ וכ"כ הת"ח שכן ראוי להורות כר"י ואם יהיה תלוי סוגיא דעשוי כנדל בזה א"כ מוכרח שגם דעת ר"ת ורמב"ם כר"י. וא"כ למה הכריע הב"י כרש"י. ואם מפני עדותו שכתב שהתוספת מסכימים לרש"י הרי הר"ן העיד להיפך בשם התוס'. לכן נראה לענ"ד אפילו להפוסקים שגם בזמן הזה יש לנו רה"ר אין להחמיר כלל בעקום. כי בעשוי כנדל המפורש להדיא ברמב"ם ור"ת וריטב"א ורשב"א וריב"ש להתי'. ובעשוי כמין '''ח''' נמי מבואר בריב"ש וכ"כ הריטב"א בשם ריב"א דאף רב מודה בזה דדינו כסתום וסגי בלחי בכל פתח ע"ש הטעם. ואף כמין '''ד''' יש להקל אם הוא שעת הדחק. וה' יאיר עינינו בתורתו ויצילנו משגיאות. ומצאתי בתשובת מהרי"ט סימן צ"ד שפסק כן. וכתב ג"כ כוונת רמב"ם כמ"ש ת"ח. ויותר מזה כתב שם דלא אמרו שצריך צה"פ ותיקון בעקמימות אלא כשרוצה לתקן ולערב מבוי א'. אבל כשמתקן כל מבואות היהודים אפי' בעיר פרוצה בלא חומה אם אין המבואות רחבים יותר מי"א א"צ אלא ב' לחיין כדין חצר דלחי תורת מחיצה עליו ע"ש שהאריך. ועיין בתשובת רשב"א הנדפס מחדש בלבוב סימן רס"ט: '''ועמיתי''' הרב ר' חיים ציפקעס ר"ל הטעם דלא הצריכו תיקון בחצר בעקמימות. היינו לפי שהחמירו לתקן בב' פסין או פס ד' והוי סתימה טובא משא"כ במבוי דסגי בלחי א'. ולפ"ז אם מתקן מבואות שלנו בב' פסין ג"כ א"צ תיקון בעקמימות. אבל נ"ל דז"א דהתוס' ורא"ש כתבו דלכך החמירו בעקום דבעינן שיראו כל בני המבוי צה"פ. ועוד דכיון דקיי"ל כרב דתורתו כמפולש ר"ל אותו מקום שנתעקם הוי כאלו מפולש לרה"ר ובמפולש אפי' בחצר לא מהני ב' פסין ועוד שהרי כתבו הרא"ש והטור והש"ע שעוש' לחי מכאן ולחי מכאן וצה"פ בעקמימותו או איפכא צה"פ מכאן ומכאן ולחי באמצע. ולדברי החכם הנזכר ק' כיון שעושה מצד אחד צה"פ ומצד הב' שני קנים א"כ קנה שעל גביהן ל"ל והלחי שבעקמימו' ל"ל אע"כ דהש"ו חכמי' מדותיהם שבכל מבוי שארכו יותר מרחבו צריך תיקון בעקמימותו. ומצאתי בתשו' מהרי"ט סי' צ"ד שעלה בדעתו ג"כ לומר כדברי החכם הנזכר. והביא ראיה מדאמרינן דף ה' ע"ב ומה חצר שאינה ניתרת כו' וא"כ אמרינן נמי איפכא ומה חצר שאינה ניתר בלחי וקורה ניתר בב' פסין מבוי שניתר בלחי וקורה כ"ש בב' פסין. וחזר והאריך בראיות אחרות ממ"ש כעין שכתבתי וסתר סברא זו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף