עריכת הדף "משך חכמה/שמות/יג" (פסקה)

== י ==

'''מימים ''' ימימה, במכילתא, ד"א מימים ימימה מגיד דאדם צריך לבדוק את התפילין לאחר י"ב חודש. בספר משכנות יעקב יור"ד הביא מכאן ראיה לבדיקת הריאה מעוט המצוי דהוה דאורייתא. ולענ"ד יש לומר עפ"י מה שתירצתי קושיית תוספות שהקשו אמאי דאמרינן בכלאים עושה לו תכריכים למת הא איכא לועג לרש, וכמו בר"י דאזיל ושדי תכילתא לבה"ק ואמרתי דבלא תעשה העיקר הוא מה שאין אדם עושה, ואם עשה מחמת אונס או ענין אחר הפוטרו שוב הוא כמו כל אדם שהעשיה אינו נחשב לעשיה ושוב לא עשה כמו זולתו לא כן במצות עשה אף שלא יעשה מחמת איזה אונס מ"מ לא מיחשב כמאן דעביד דסוף סוף לא עשה וא"כ שפיר במת בל"ת דכלאים אין הלבישה מתייחס כלל אליו כיון שנעדר ממנו הבחירה והיכולת ואין לך אונס גדול מזה, לא כן בעשה סוף סוף לא עשה ושפיר איכא לועג לרש ודו"ק. וכן אמינא גם בזה דכיון דרוב אינו טריפה שוב אין לנו לחוש למיעוט, דהולכין בתר רובא, ושוב אף אם אחד מני אלף יאכל טריפה לא תתיחס זה לעבירה כלל וכמו שלא אכל דמי ונמצא דשוללין ממנו האכילה ולא עבר כלל לא כן במזוזה דאם יקרה לאחד שמזוזותו תרקב אף שלא היה צריך לחוש לזה. וכמאן דאניס דמי מ"מ בטח לא תתייחס אליו מעשה חדשה לאמר שהיה לו מזוזה כשרה נמצא דלא קיים המצוה, א"כ שפיר צריך לבדוק, ונכון.

'''ובזה ''' בארתי דברי הרמב"ם הלכות חמץ ומצה פ"ה הלכה ט' משום שנאמר ושמרתם את המצות כלומר הזהרו במצה ושמרו אותה מכל צד חמוץ לפיכך אמרו חכמים צריך אדם ליזהר בדגן שאוכל ממנו בפסח שלא יבוא עליו מים אחר שנקצר דלפ"ז צריך לקיים ושמרתם את המצות בכל הפסח. וצע"ג דהאיך אמרי בצקות של נכרים ממלא אדם כריסו כו' ועיין ברכי יוסף בזה. ולפמש"כ א"ש. דבאמת לכל מעוט אין צריך לחוש כלל, אך זהו בכל ימי הפסח, שהוא ל"ת שלא לאכול חמץ, ושוב כי אין צריך לחוש מדינא א"כ אם יאכל הוה כמו שלא אכל חמץ כלל, לא כן בלילה ראשונה דמצוה לאכול מצה אם יאכל אחד מני רבבה חמץ האם תאמר שאכל מצה הלא ודאי לא אכל מצה יהיה מאיזו סבה שיהיה ולכך צריך שמור ודו"ק.

'''עוד ''' הביא שם במשכנות יעקב ראיה דחיישינן מהך דב"מ ל"ח חיישינן שמא עשאן תרומה ומעשר על מיקום אחר עיי"ש באורך, ובמחכ"ת זה בודאי במקום שיתברר שעשה האיסור, כמו הכא שיתברר שמכר תרומה לזרים בביאת הבעלים, ודאי חיישינין, ובסברות וגדרים אלו נסתרו ראיותיו אשר תקע בהן מסמרות עיי"ש ודו"ק.