עריכת הדף "
משך חכמה/שמות/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''ואמרו ''' לי מה שמו כו' אהי' אשר אהי' כו' אהי' שלחני אליכם. יעוי' מה שכתבתי בפ' ברכה ששם אהי' שתי פעמים כ"א הן כנגד כ"א שמות שבתפילין של יד וכן הם בתפילין של ראש ובצירופן יש מ"ב הוא השם הנורא שהיודעו אימתו מוטלת על הבריות, וכל זמן שבין עיניך יהיו שתים ותפילין דמארי עלמא שכתוב בהן אהבת ישראל ומעלתו אם הכבוד השם יתברך הוא בגלוי ומקויים וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך וזה תפילין שבראש שאז שם מ"ב בשלמות. אבל כשההשגחה היא בהסתרת פנים אז נתגלה רק תפילין של יד שאינו נראה לרבים כמו שכתוב והיה לך לאות ולא לאחרים לאות. ואז הוא בבחינת שמוני בניך כחולדה הדרה בעקרי בתיך וזה אמר אהי' אשר אהי' זה שמי בהנהגה הנסיית שאז וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ובשעה שאין בגלוי אז רק אהי' שלחני כו' שאין נראית רק תפילין של יד ודו"ק. '''וזה ''' מה שאמר האי צדוקי עמא דאסתיר מרי' פניו מנייהו כו' אחוי ליה ועוד ידו נטויה שנא' ובצל ידי כסיתיך שהראה לו שאף עפ"י שהתפילין של ראש אינו נראה שעל פניו אבל תפילין של יד רחימותיה לגבן איכא שנאמר ובצל ידי כסיתיך ודו"ק. '''והנה ''' בארנו בהפטרה פ' פקודי כשההשגחה היא בהעלם כמו בזמן הגלות הזה הארוך אז הקדושה על מקום מקדש בהעלם ועומד אחר כתלינו לכן אסור להקריב על מקום מקדש, שבגלות אין נראית קדושה על המקדש אבל להקריב בבמות גם כן אסור שבהעלם עוד הקדושה קימת יעו"ש מבואר מאוד מה שאמר השם יתברך לשלמה הקדשתי את הבית הזה כו' שמי שם עד עולם שבזמן הגלות גם כן קדוש אמנם רק בהתגלות רק תפילין של יד לבד, והיו עיני ולבי שם כל הימים שביום שבזמן שישראל בארץ ועשרה נסים נעשו במקדש לבד הקבועים אז יראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך ואז יהיו תפילין של יד ושל ראש ששניהם הם שם מ"ב וזה והיו עיני ולבי שם כל הימים זה עיני הוא תפילין של ראש בין עיניך ולבי זה תפילין של יד שהן שימה כנגד הלב אבל בלילות הן רק תפילין של יד ומקום מקדשו מסור לזרים עד בוא גואל בב"א. '''בגמ' ''' בעו"ג ד' ע"ב לא ליצלי אינש מוספין וכו' ביחיד בג' שעי ואב"א משום כו' דעוסק בתורה דכתיב ביה אמת דין דלא כתיב בי' אמת עביד לפנים משוה"ד כן מפורש בנחמיה ט' משפטים ישרים ותורות אמת. לכן אמר וכל מאמינים שהוא דין אמת בתורה דכתיב בה אמת ואז אינו עושה לפנים משורת הדין, ההגוי באהי' אשר אהי' זה שם מ"ב השם הנורא שיודעו אימתו מוטלות על הבריות ואין מוסרין אותו אלא למי שמעביר על מדותיו פן ינקם מאויביו הלא נפחד מעומק הדין. '''ויאמר ''' אלקים אל משה אהיה אשר אהיה וכו' ויאמר עוד וכו' כה תאמר אל בני ישראל ד' אלקי אבותיכם כו'. פירוש שהבורא ית"ש השגת הויתו נצחית ובלתי מושגת קדמון ושלם בתכלית השלימות בקדמותו האמיתית לא"ס רק משתנה בשמותיו לפי השגת הנבראים וכמאמרם ז"ל כשאני עושה דין וכו' וכשאני עושה חסד כו' ופעולותיו המה לפי צורך הנמצאים ולפי שלימות הנבראים ואמר לו למשה התגלות חדשה בשם הויה אשר לא נתגלה בזה להאבות בעודם בחיים עלי ארץ ולכן הקדים, כי חלילה לא ידמו שנהיה אצלו שום השתנות או הוספה בשלימותו חלילה רק אני ד' לא שניתי וזה שאמר כי אנכי אינני כהמושגים זולתי אשר המה מקבלים הוספה ושינוי ויתכן להיות בם מחר מה שאינו היה אתמול וזה תכלית בריאותם כמו שאמר אתהלך (להלוך תמיד ממעלה למעלה) לפני ד' לא כן הבורא חלילה רק מה שהוא יהיה לעתיד בבוא משיח קדשינו ויראינו נפלאות לא ישוער לשכל המלאכים (וכמאמרם ז"ל עתידין צדיקים שמלאכי השרת כו') הוא כעת וכן היה טרם הבריאה בלי שום שינוי ותמורה וזה שאמר מה שאנכי עתיד להיות כבחור ביום קרב בקריעת ים סוף כזקן ויושב בישיבה במתן תורה ועוד ועוד הנני אנכי כעת וכן הוא אמור לנצח שמה שיושג אצל הנבראים בזמן העתיד הוא כן בזמן הקודם וזה אהיה אשר אהיה שהנני מה שאהיה לזמן הבא ובזה רמוז כי ישיגו בו עוד השגה יתרה ונפלאה וזה אשר אהיה בשעבוד ש"מ שעדיין אין השגתו בשלימות לכן מה אני מזכיר להם צרה אחרת ולכן כה תאמר לבנ"י אהיה פירוש שהנני תמיד בלי שום שינוי חלילה כו' וכה תאמר לבנ"י ד' אלקי וכו' ודו"ק. ולזה כוון בזוה"ק פ' ויקרא ר"א פתח. אהיה דא סתימתה עילאה כו' דזמן כו'. '''מעודי ''' נתקשתי ומצאתי במגיד משרים אם שם אהיה הוא כתר למה מותר להגות ושם הויה אסור. ונראה פשוט כי קצת השגה יש מחכמה עיין מגיד שם, אם כי השגה גמורה אי אפשר אף לנברא יותר שלם. וזה שאמרו דע מה בחינת מה הוא סוד החכמה למעלה ממך ושם הויה רמוז כתר בקוצי דיו"ד יעוין ולכך הוא שם שקרא לו אדם כמו שאמרו ויקרא לו כו' והוא שלימות ותכלית השגת הנבראים להיות כהשגת אדם קודם החטא שקרא שמות, לכן אסור הוא להגות כי השגת הנבראים בהשי"ת אינו על שלימות האמיתי כפי מה שהוא וזה נפמש"כ הקדמונים הפשט כי הוא כמו יהי"ה וי"ו במקום הי' ועוד הכל כפי מה שמדבר האדם על השגתו בהשי"ת ולכן אסור להגות אבל שם אהיה הוא מה שאנו משיגים ומבינים כי השי"ת מכיר את עצמותו בתכלית השלמות וזה דבר השי"ת לעצמו כביכול אהיה זה ההשגה מבינים הנבראים השלמים על צד השלימות לכן מותר להגות והבן היטב: וראה לשון רבינו ביסוה"ת פ"ב ה"י הקב"ה מכיר אמתו כו'. '''אלקי ''' אברהם יצחק ויעקב פירוש מה שהבטיח לשלש אבות ביחד אבל שלש אומות קני קניזי וקדמוני שלא הראה רק לאברהם לבד זה לא יתן לכם כעת רק פירשן לעתיד כמו שאמר במ"ר לכן כתוב חד אלקי בכולן ודו"ק. '''ב"ב ''' ע"ה ג' נקראו על שמו של הקב"ה. צדיקים שנאמר כל הנקרא בשמי משיח דכתיב וזה שמו אשר יקראו ד' צדקנו ירושלים כו' ד' שמה אל תקראו שמה אלא שמה הכוונה דהוראת השם מובן על ג' דברים האחד כי הוא מחוייב במציאותו והוא בעצמו סיבת מציאותו וכל אשר זולתו המה אפשרי המציאות וסיבת מציאותם הוא רצונו יתברך להמציאם וזה חותמו של הקב"ה אמת שזה קרוי אמת. יעוין ספר המדע פ"א ה"א ב' ג' בזה. הוראה השנית שהוא נצחיי אין ראשית לראשיתו ואין סוף לאחריתו וזה הי' הוה ויהי' השלישית על השגחתו הפרטית וקיומו הנמצאים בכל עת ורגע כי זה מאמרם שתלוים בזרועו של הקב"ה ואינו כמו פועל שעשה כלי ששוב אין צריך אל הפועל, רק הוא מחיה אותם ומהוה אותם כל רגע בלי הפסק ובהפרד רצונו מהם נעדר מציאותם וזה מהוה כל עלמין ובערך ייחס אל הנבראים כפי מה שעלה ברצונו יתברך אי אפשר לעולם בלא צדיקים והמה סיבת הנמצאים זולתם א"כ יש להם יחס בהוראה הראשונה שמחויב המציאות האמיתי יתברך וברצונו סיבת כל הנמצאים המה צדיקים וזה כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו שתכלית הבריאה ליתן כבוד להשי"ת ובאין צדיקים אין כבוד משיח הוא נשמתו בערך הנבראים עלה במחשבה טרם נברא העולם ויהיה עד סוף הבריאה וכמו שדרשו לפני שמש ינון שמו והוא ביחס הוראה השנית. ירושלים היא מקום ההשגחה הפרטית וזה ד' שמה, ששם הוא ד' ועיניו צופיות תמיד שאפילו בארץ ישראל כתיב אשר ד' דורש אותה תמיד ומכש"כ ירושלים. זה יתיחס אל הוראה השלישית השגחה הפרטיית וזה אשר נקראו בשם ד' ודו"ק: ויתכן דלזה כוונו ובכן תן כבוד ד' לעמך הוא כבוד שמתייחסים בשמו של השם של הקב"ה ודו"ק.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף