עריכת הדף "
מעשי למלך/כלי המקדש/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == <small>א')</small> ''' בכה"ג ''' ''' גונזין אותן.''' <small> והנה במשל"מ העיר דבירושלמי משמע דאין נגנזין ונראה דיצא לרבינו כן מסוגי' דיומא דאמרינן תה"ד ובגדי כהונה ב' כתובים ופשטי דלשון כל בגדי כהונה משמע דלא כפרש"י על בגדי לבן ונהי דע"כ בגדי כהן הדיוט אין נגנזין מדעושין לפתילות אבל בגכה"ג שפיר נגנזין ואין להם פדיון וכמש"כ במשל"מ ומה שהעיר במשל"מ על הריטב"א כ"כ בשעה"מ ה' מעילה כיון דגלי קרא אין פודין אבל בגדי כהונה ע"כ יש להם פדיון כיון דנעשין לפתילות בית השואבה דכ' תוס' ישנים בשבת וכן במשל"מ כאן דרק ע"י פדיון לב ב"ד מתנה אבל בגדי כה"ג אף של כל השנה מועלין ונגנזין ואין להם פדיון ויבואר עוד להלן הכרח לזה מסוג' דיומא דע"כ בגדי כהונה היינו כל בגדי כהונה:</small><br><small> ב') </small> ''' כל ''' ''' בגד מבגדי כהונה שנעשו צואין אין מלבנין וכו'.''' <small> ובשו"ת תשובה מאהבה סי' ד' הקשה דבגמ' אמרו בזה הטעם משום דאין עניות במקום עשירות ורבינו לא כתב האי טעמא רק לעיל בפ"ג דלא נזכר בגמ' האי טעמא כתבוהו רבינו שם וכאן דהוא עיקר ההלכתא השמיטוהו וכ' לישב דהמתבאר בסוג' דזבחים דף פ"ח דאיכא חילוק בגיעול הרבה הטעם משום דאין לכבוד ולתפארת דגם אחר הגיעול נראה וניכר פסולין מן התורה משום דאין לכבוד ולתפארת ובגיעול מעט הטעם משום דאין עניות במקום עשירות ורבינו שכ' בין רב ובין מעט ע"כ לא כ' משום דאין עניות כי בגיעול רב שהתיקון נראה לא שייך הא"ט ופסולין מטעם אחר יעו"ש:</small><br><small> ג') </small> ''' ובגדי כה"ג שבלו גונזין אותן וכו'.''' <small> והנה בה' מעילה כתב רבינו דבכה"ג ניתן ליהנות בהן ואין מועלין ובפנ"י קידושין תמה דלמסקנת הגמ' התם לא מוכח דאמרינן ניתנה ליהנות בהן אף הנאת רשות ולי נראה דיצא לרבינו ג"כ משמעתין דיומא וכן איתא עוד בכמה דוכתי וכאשר אבאר דהנה בחולין דף קי"ז ובכמ"ד איתא דלר"ד ל"ה ב"כ יען דסובר דוהניחם שם היינו שלא יעבוד בהן כה"ג ביוהכ"פ אחר ואולם ביומא ס"א וכן בפסחים כו' איתא דלר"ד ל"ה ב"כ יען דראויין הן לכהן הדיוט ופירש"י שכונה כיון דראויין לכהן הדיוט והרי קיי"ל דלא ניתנו למלאכי השרת וניתנו ליהנות א"כ מוכח דלר"ד אין מועלין וא"כ ל"ה ב"כ והנה ההבדל בין ב' סוג' הגמ' דחולין ודיומא נראה דנפ"מ לכמה דברים דהנה אי אמרינן דלר"ד אתי לומר שלא ישתמש בהן יוהכ"פ אחר אבל בשאר ימות השנה שרי לעבוד אבל עיקר בא לאסור עבודה ביוהכ"פ אחר בבגדי לבן אלו א"כ שוב ל"ה ב"כ דלר"ד באמת אין מועלין בו דהרי א"צ גניזה דכיון דליכא קרא דצריך גניזה הדרן לכללן כיון דנעשית מצותו אין מועלין והנה ע"ז יקשה עכ"פ כיון דכה"ג עובד בהן בכל השנה א"כ ממילא עדיין מועלין כיון שעדיין עובד בה א"כ עדיין הוה ב"כ דאף דנעשית עיקר מצותו דיוהכ"פ אפ"ה מועלין בו ולישב ע"כ נאמר כיון דרשאי לעבוד בהן באמת לא מיקרי נעשית מצותו ועוד י"ל כיון דעובד בה כל השנה והרי בבגכ"ה שרי ליהנות דלא ניתנו למלאכי השרת א"כ ליכא קרא לאסור אחר שנעשה מצותו דבזה שעובד בה כל השנה אין אסור ליהנות בה:</small><br>''' ויותר ''' י"ל דל"ה ב"כ אף דמועלין בו משום דהמעילה אין משום מצוה ראשונה דעבודת יוהכ"פ דזה בטלה אלא משום דכיון דרשאי להשתמש בהן כל השנה אזלה קדושה ראשונה דנעשית מצותו אבל בא קדושה אחרת שעובד בהן כל השנה ואסור ליהנות משום המצוה והקדושה השני' שבא ולא אזלה עדיין והנה מעתה לפי סוג' זו אי נאמר הא דלרבי דדריש מוהניחם דצריך גניזה קאי גם אכל בגכה"ג א"כ יקשה אכתי איך קאמר דלר"ד ל"ה ב"כ יען דעיקר קרא לאסור לעבודת יוהכ"פ לאחר אבל עכ"פ שרי הוא לעבוד כל השנה וא"כ אם בלו אח"כ נוכל לומר דבאמת עדיין קרא דוהניחם בא לומר אף שעובד בה כל השנה אפ"ה יניחם שם כשבלו דבשלמא אי נאמר דגם לרבי לא קאי והניחם על שאר בגכ"ה של כה"ג א"כ כיון דעובד בה כל השנה א"כ ממילא ע"כ לא נוכל לומר דקרא בא לומר דלכשבלו יהיו מניחם דאסור בהנאה אף שבלו ונעשה מצותו דכיון דשל כה"ג בשאר ימות השנה בלו א"צ גניזה א"כ ה"ה זה כיון דעובד בה כל השנה יש לו דין כמו כל בגכ"ה של כה"ג אבל אי לרבי כל בגכ"ה צריך גניזה א"כ אכתי לר"ד ג"כ והניחם בא לומר דצריך גניזה אף דשרי לעבוד בה כל שנה אפ"ה מידי גניזה לא יצאו וקרא גלי אכל בגכ"ה דיניחם שם דהרי בשאר בגכ"ה ל"ש שלא ישתמש בהן ביוהכ"פ אחר ע"כ לדרוש והניחם גם לענין גניזה וממילא קאי גם אבגכ"ה דעבודת פנים ושצריך גניזה אחר שבלו דכיון שעבד בה כל השנה יש לו מסתמא קדושה קלה כמו שאר בגכ"ה כדאיתא ביומא דישתמש בהן קדושה קלה וא"כ גם לר"ד עדיין הוה ב"כ ומקרא דוהניחם שם אין יוצא מידי פשוטו דבא לומר דבעי גניזה כשבלו ועוד כיון דבגכ"ה ג"כ צריכין גניזה א"כ נהי דמשמש כל השנה עכ"פ לא הוה רק כמו שאר בגכה"ג שצריכין גניזה כשבלו ועדיין ב"כ הוה ומסתבר ג"כ כיון דבלו צריך גניזה אסור להשתמש בהן קודם שבלו ושאר בגכ"ה דל"ש לומר כלל כיון שמשתמש בהן כל השנה אין מועלין יען דליהנות ניתנו דזה ל"ש כלל בבגכה"ג דדוקא בכהן הדיוט דלא הותר רק בשעת עבודה א"כ לא ניתנה תורה למלאכי השרת ע"כ הותר כל הנאות אבל בגכה"ג דשרי אף שלא בשעת עבודה וכל היום מצותו שיהא לבוש בגכה"ג א"כ לא שייך לא ניתנה תורה למלאכי השרת דתמיד מצותו רק בבגכה"ג א"כ שאר הנאות באמת לא הותר ולפי"ז נהי דעובד בהן כל השנה ל"ה רק כשאר בגכה"ג דאסור ליהנות בהן וא"כ עדיין הוה ב"כ אבל אי נאמר דבשאר בגכה"ג בלו וא"צ גניזה שפיר נוכל לומר דשרי תחילה גם להנאתו וניתנה ליהנות בהן ולכך לר"ד דסובר דעובד כל השנה ע"כ ל"ה ב"כ דע"כ שרי בכל הנאות כיון שעובד בהן כל השנה כמו שאר בגכה"ג שא"צ גניזה כשבלו וכן ניתנה ליהנות בהן קודם שבלו ולכן ל"ה ב"כ והנה יצא לנו מסוג' האלו הוכחה נגד דעת רבינו וזה נ"ל גם שיטת הירושלמי שהביא במשל"מ:<br>''' אבל ''' כיון דסוג' דיומא ודאינך דקאמר דל"ה ב"כ יען דראוין לכהן הדיוט משמע היפוך זה כאשר אבאר פסק רבינו כוותה דהנה בהאי דמסיק דל"ה ב"כ יען דראוין לכהן הדיוט יקשה למה לא קאמר גוף הדרש שאתי שלא ישתמש בו ביוהכ"פ רק בכל השנה וע"כ דמזה עדיין הוה נוכל לומר דהוה ב"כ דבאמת מעלין אף דנעשית מצותו ורק אי אמרינן דשרי לכהן הדיוט אז מוכח דלר"ד ל"ה ב"כ והיינו מטעמים שאבאר דסוג' הגמ' דיומא סברי כקו' הנ"ל דהיינו דסברי דלרבי גם בשאר בגכה"ג צריך גניזה כשבלו {{ממ|וממילא ל"א ג"כ דשרי כל הנאות כאשר יבואר}} וא"כ נהי דלר"ד קאי שלא ישתמש ביוהכ"פ רק בכל השנה עכ"פ הוה בגכה"ג וא"כ מקרא אין יוצא מפשטי' דבא לומר והניחם שם דעכ"פ לכשבלו יהא צריך גניזה ועדיין הוה ב"כ אף דנעשה מצותו שהרי בלו וכן כיון דבלו צריך גניזה שוב ל"א דניתנו ליהנות כל הנאות ולכן הוכרחו בגמ' לומר דלכן לר"ד ל"ה ב"כ יען דראוין לכהן הדיוט וא"כ יש לו דין בגדי כהן הדיוט דשרי כל הנאות דלא ניתנה למלאכי השרת וזה שפירש"י וקיימ"ל בגדי כהונה ניתנה ליהנות דלכאורה קשה מה רצה רש"י בזה דהרי נוכל לפרש כפשטי' כיון דצריך והניחו שם שלא ישתמש בהן יוהכ"פ אחר אבל כהן אחר רשאי להשתמש א"כ אין לנו קרא למעילה אחר שנעשה מצותו {{ממ|או דלא חשוב כלל נעשה מצותו עדיין}} וא"כ ל"ה ב"כ כלל ולפמש"כ נכון דהוקשה לרש"י למה לא קאמר ביומא כמו בחולין דלר"ד ל"ה ב"כ יען דסובר דבא לאסור להשתמש ביוהכ"פ אחר וע"כ דסוג' דיומא סברי דמזה אין הוכחה והיינו מטעם כיון דלרבי והניחם בא גם על שאר בגכה"ג א"כ גם לר"ד נוכל לומר עכ"פ קרא משמע נהי שעובד בה כל שנה עכ"פ אסור בה כל שימוש ולכך הוכרחו בגמ' לומר דרק דראויין לכהן הדיוט אז אתי שפיר דאין מועלין והיינו משום דליהנות ניתנה כפירש"י כיון דעובד בה כהן הדיוט הוה כבגדי כהן הדיוט:<br><small> ד')</small> ''' וכן ''' <small> לפי הטעם השני שכתבנו י"ל דמסוג' דיומא מוכח ע"כ בגכה"ג צריך גניזה והיינו כיון דלרבי דסובר דבלו צריך גניזה בכל בגכה"ג א"כ והניחם קאי אכל בגכה"ג א"כ לר"ד ג"כ אף דמשמש בה כל השנה עכ"פ הוה בגכה"ג ולא יצא מקדושה זו א"כ י"ל דקרא בא לומר גם לר"ד דאף שמשתמש בהן כל השנה לכשבלו יצטרכו גניזה כיון דבכל בגכה"ג צריך גניזה וא"כ עדיין לר"ד ג"כ נאמר דהוה ב"כ ומהא"ט נאדו בגמ' לומר דלר"ד ל"ה ב"כ יען דמשמש בה כל השנה אלא אמרו דל"ה ב"כ יען דכהן הדיוט משתמש בה ובגדי כהן באמת בבלו ג"כ א"צ גניזה ומהני פידיון א"כ ע"כ לר"ד ל"ה ב"כ כיון דמשמש בה כהן הדיוט ושרי כל הנאות כפירש"י לכן מסברא א"צ גניזה ולא מסתבר כלל לומר דקרא בא לומר דיצטרך גניזה {{ממ|וכן הבין בפנ"י בשבת ובקידושין דלפירש"י אפי' בלו אין בו מעילה ורק הוא הבין דלגמרי אין בהן מעילה והקשה שזה נגד גמ' דקידושין דבלו מועלין אף בבגדי כהונה של כהן הדיוט אבל באמת הכונה רק כאן כיון שנהנה כל הנאות לא מסתבר דיצטרך גניזה ושלא יהא מהני פידיון וכן לא מסתבר דקרא דוהניחם בא לומר דיצטרך גניזה אף דנעשית מצותו ואין ענין להא דבלו מועלין דעכ"פ פידיון מהני ואף דגם ע"ז יקשה איך אמרינן בקידושין דמועלין הא נעשית מצותו הנה זה מילתא אחרינא כאשר יבואר להלן}} ועכ"פ נכון מאוד פסקו של רבינו דלפי שמעתין דיומא מוכח דשאר בגכה"ג צריכין ג"כ גניזה ול"מ פידיון כמו בבגדי לבן:</small><br>''' ומעתה ''' מוכח ג"כ כדברי רבינו דניתנה ליהנות בבגדי כהן הדיוט כמש"כ בה' מעילה והיינו קודם שבלו דא"ל דלא ניתנה ליהנות בהן א"כ אכתי מה הועילו בגמ' דיומא דקאמרי דלר"ד דראויין לכהן הדיוט ל"ה ב"כ דהכונה ע"כ כמש"כ יען דניתנה ליהנות בהן כפירש"י דא"ל דכונה דליכא קרא מיותר למעילה דז"א דכבר בארנו דא"כ הוה סגי לומר דלר"ד קרא אין מיותר דבא לומר דלא ישתמש בה ביוהכ"פ אחר אבל כל השנה עובד בה אע"כ דבהא לא סגי דאכתי הוה ב"כ וכמו שבארנו ולכן משני דלר"ד ל"ה ב"כ משום דראויין לכהן הדיוט וכפירש"י משום דרשאי ליהנות וא"כ מוכח דגם למסקנא לא בלו אין מועלין אף דביומא קאי אדרי"ו דפליג אדרב בקידושין אפ"ה אית לי' הסברא דליהנות ניתנו ומיושב קו' פנ"י מדרי"ו:<br><small> ה') </small> ''' ועוד ''' <small> יותר י"ל דהרי הקדמנו להקשות אי לא ניתנה ליהנות א"כ גם לר"ד מוכח דנעשית מצותן מועלין דהרי כיון שכהן הדיוט משמש בו עדיין בוודאי מועלין אף דדבר דנעשית מצותו א"מ וא"ל דל"ח נעשית מצותו כיון שעכ"פ חזי לעבודה אף שהוא בכהן הדיוט וכמש"כ בפנ"י בקידושין סברא זו ז"א דא"כ אמאי צריך לומר ראוין לכהן הדיוט ולא קאמר יען דקרא בא שלא ישתמש ביוהכ"פ אבל משמש בו בכל השנה א"כ אין לנו קרא דמועלין אף שנעשית מצותו דהרי לא נעשית מצותו כיון דכה"ג משמש כל השנה וודאי מסתבר לומר דלא נעשית מצותו ומדלא קאמר כן ע"כ דגמ' סברי דבאמת נחשב נעשית מצותו לכן ל"מ לומר דקרא אתי שיעבוד בה כל השנה דאכתי מוכח דנעשית מצותו מועלין דהרי כיון שכה"ג עובד בה כבר נעשה עיקר מצותו ביוהכ"פ וא"כ הא דקאמר דל"ה ב"כ דקרא אתי לר"ד דכהן הדיוט עובד בהן ע"כ לומר הכונה משום דאין מועלין דניתנה ליהנות בהן דא"ל דל"ה ב"כ משום דאף דמועלין ל"ח נעשית מצותו מדלא קאמר דעובד בה כל השנה סובר גמ' דחשוב נעשית מצותו א"כ כש"כ אם כהן הדיוט עובד בה דחשיב דנעשית מצותו ומוכח כפירש"י ורבינו:</small><br>''' כללא ''' דמילתא דאחר שבארנו להכריח כפירש"י דהא דקאמר ראויין לכהן הדיוט היינו שניתנה ליהנות כל הנאות ממילא מוכח פסק רבינו שלא בלו שרי ליהנות ודו"ק {{ממ|ואל תשיבנו הרי רש"י פי' בגכה"ג היינו בגדי לבן א"כ משמע דרש"י לא מפרש כדברי רבינו הצריך גניזה כל בגכה"ג י"ל חדא דאפשר דלאו דוקא דרש"י נקטו יען דעכ"פ עיקר הקרא על בגדי לבן קאי ועוד די"ל דלפירש"י יפרש באופן השני דצריך לומר דשרי לכהן הדיוט יען דאז שרי להשתמש כל הנאות משא"כ בבגכה"ג אבל גניזה בבלו אף בשל כה"ג א"צ אבל עכ"פ לרבינו לא יקשה אם לא יסבור כן דהוא סובר דמסתבר דהא דבגכה"ג צריך גניזה וא"ש}}:<br>''' אולם ''' השתא דאתינן להכי דמשמעתין דיומא מוכח כרבינו שוב י"ל דאין הכרח לומר דסוג' דחולין חולק על סוג' דיומא אלא דנקט לישנא דר"ד דלא ישמש ביוהכ"פ אבל ההוכחה מדעובד בה כהן הדיוט כשמעתין דיומא וכש"כ דא"ש לפמש"כ בטהרת הקודש זבחים דף מ"ו דהאמת כן דכה"ג לובש בכל השנה בגדי לבן שעבד בהן ביוהכ"פ לכן נקטו שלא ישמש ביוהכ"פ אחר לאשמעינן זאת והבן:<br><small> ו') </small> ''' הנה ''' <small> בזה נראה לבאר דברי רבינו בפ"ג מפרה דסובר דנעשית בד' בגדים של כהן הדיוט אף ע"י כה"ג והקשה ע"ז במשל"מ דלמה כתב של כהן הדיוט דהוה בו כלאים ובמשנה משמע דבבגדי לבן שאין בו כלאים דהנה במשל"מ הביא פי' המשנה שכ' רבינו דבבגדי לבן הן נעשין ואמנם הן ד' בגדי כהן הדיוט יש בו כלאים ונראה דלכאורה יקשה איך ישמש בבגדי לבן כמאן אי כרבי גניזה בעי ואי לר"ד אין משמש בה רק כהן הדיוט ושם במשנה משמע אף כה"ג השורף לובש בגדי לבן אך ניחא דבטהרת הקדש דף מ"ו כתב דגם כה"ג לובש אותן בכל שנה רק ביוהכ"פ אין עובד בה שנית וכן משמע לישנא דגמ' דלא נזכר כלל דכהן הדיוט לובש רק שלא ישתמש בהן כה"ג ביוהכ"פ משמע בכל השנה לובש כמש"כ לעיל מחולין דף קי"ז ומעילה י"א וא"כ א"ש דהוקשה לו לרבינו איך קתני עובד בבגדי לבן הא גניזה בעי וע"ז תירץ אמנם הם ד' בגדים של כהן הדיוט דאתיא כר"ד דהן אין של כלאים א"כ ממילא אין נגנזין וא"ש ג"כ דכה"ג עובד בד' בגדי לבן אחר יוהכ"פ לשריפת פרה דגם כה"ג עובד בה לר"ד והנה לפי"ז לדידן דהוה של כלאים א"כ ע"כ לא צריך בגדי לבן ולכך לא הזכירו רבינו דלאו היינו של כהן הדיוט דכהן הדיוט יש בה כלאים ולכן אלו נגנזים דא"א ללובשן לכהן הדיוט ולכן שפיר כ' רבינו דלובש ד' בגדי כהן הדיוט אף דהן של כלאים דבבגדי לבן א"א דנגנזים וא"ש:</small><br><small> ז') </small> ''' שם בגכה"ג שבלו גונזין אותן.''' <small> עמשל"מ שחקר אמאי אין פודין והביא דעת התוס' דיש להן דין כ"ש אחר שנשתמשו בהן וקשה לי לפמש"כ במשל"מ בפ"א מבהב"ח הא דאבני מזבח ול"ש אין להם פידיון משום דלאו אורח ארעא להשתמש להדיוט א"כ אמאי אין פודין לעשות פתילות הא זה לאו הדיוט הוא וא"ל שפתילות א"צ פידיון ז"א לפמש"כ משמל"מ פ"ד ממעילה דדוקא בגכ"ה עושין פתילות לא מבגכה"ג וא"כ יקשה עכ"פ אמאי צריך גניזה נעשה ממנו פתילות ע"י פידיון תחילה ול"נ כיון דע"י פידיון ע"כ יוצא לחולין להשתמש בו הדיוט לכן ל"מ פידיון אף דבאמת לא ישתמש רק לפתילות א"ה אינו פדוי דפידיון שאין מהני להוציאו לחולין גם להדיוט משום דלאו אורח ארעא זה לא חשוב פידיון כלל להתירן לפתילות והבן היטב:</small><br>''' והנה ''' במשל"מ הביא דעת הריטב"א דרק מכשירי עבודה הן ודינן כק"ד והקשה ע"ז א"כ אמאי בגכה"ג גונזין למה אין פודין אותן ובשעה"מ פ"ד ממעילה תי' דשאני בגכה"ג דכתיב והניחם שם הוה גזה"כ דלא ליהני פידיון:<br>''' אמנם ''' בענין בגדי כהונה אי ניתנה ליהנות בהן נראה לי עפ"י מש"כ הרי"ק פ"י מביכורים אהא דכ' רבינו דחיוב ראשית הגז כדי שיהא לכהנים במה ללבוש והקשה א"כ נוצה של עזים נמי ותי' דדוקא באותן בגדים שרגילים בהם וחשובים בעיניהם היינו אבנט לשרת בהן ה"ד בהוספת ביאור בח"ס חולין לפי"ז י"ל דס"ל דבגדי כהונה נתנה ליהנות בהן לכן מהא"ט חייבה בראשית הגז להזמין להם בגדים החשובים בעיניהם אבל אי אמרינן דלא נתנה ליהנות בהן א"כ ל"ש דחשובים בעיניהם כמו שפירש"י על מצללה"נ דלעול נתנה ולא ליהנות בהם ה"נ לשרת ולעול נתנה ולא ליהנות בהן א"כ ל"ש חשובים וגם ל"ש דרגילים בהם כיון דאין אלא בשעת עבודה ומיושב קו' הח"ס דתשובה הא מצללה"נ ליכא איסור כלאים להנ"ל כיון דחשובי בעינם א"כ מצלה"נ כדאמרו אינשי מילתא אלבושיהו יקירא:<br><small> ח') </small> ''' ובגדי ''' ''' כה"ג שבלו גונזין אותן.''' <small> והנה בירושלמי פ"ה דסוכה ג' איתא תני מבלאי מכנסי כה"ג הי' מדליקין את הנרות שבפנים ומבלאי מכנסי כהן הדיוט הי' מדליקין את הנרות שבחוץ א"כ קשה מ"ש בגדי כה"ג דגונזין אותן כיון דראוי לפתילות ונראה לישב דרבינו לקמן בה"ו דמכנסים ואבנטים מדליקין לשמחת בית השואבה וכתונת כהנים למנורת תמיד והנה לכאורה טעמא בעי למה מכנסים לשמחת בית השואבה ונראה דרבינו סמך בהא אירושלמי הנ"ל דמכנסים הי' מדליקין בנרות שבחוץ יען דלא הי' כשהן יפה כמש"כ הכ"מ ע"כ כ' רבינו שהדליקו אותן לבית השואבה דלא נטלו ממנו למנורה ומבואר בכ"מ דאבנט דאית בי' עמרא אין עושין בהם פתילות למנורה א"כ ע"כ לקחו לשמחת בית השואבה אמנם בשל כה"ג לא לקחו לשמחת בית השואבה רק גונזים וזהו שכ' רבינו דבגדי כה"ג שבלו דהיינו אבנט גונזין אותן כיון שא"ר לפתילות המנורה ושל כהן הדיוט נטלו לבית השואבה ע"כ א"צ גניזה:</small>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף