עריכת הדף "
מעשי למלך/כלי המקדש/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == <small>א')</small> ''' בימי ''' ''' המועדות היו הכהנים תוקעים בחצוצרת.''' <small> כתב בכ"מ בימי המועדות כולם וכו' ותו לא כתב מידי הנה רצה להורות לנו כי לא מקורו כדרכו ובאמת הוא מבואר בסוכה דף נ"ד והנה מלשון רבינו שכתב אח"ז החצוצרת היתה נעשית של כסף משמע כשתוקעין במועדות ובר"ח אזי של כסף דאי כל יום כשתוקעין הכהנים לא הוה בשל כסף א"כ למה כתב בר"ח ובמועדות בכל יום תוקעין כהנים בחצוצרת וכמש"כ רבינו בפ"י מתומ"ס אלא ע"כ שם בחצוצרת של קנה וכאן של כסף ומקרא דותקעתם בחצוצרת כמש"כ רבינו ובזה נתישב קו' משל"מ דרבינו בפ"ד מאיסמ"ז כתב דקרני' של בהמה דנעבדה פסולה לחצוצרת ויקשה הא חצוצרת נעשית רק של כסף כמש"כ כאן ולפמ"ש זהו מקרא דותקעתם דכ' במועדים ובר"ח שתוקעין כהנים והיינו בשל כסף אבל מה שתוקעין בכל יום ל"ה של כסף ולכן בפ"ו מתומ"ס שכ' רבינו וחצוצרת של כסף בידם וזה דלא כגי' התוס' במנחות ובזבחים דמשמע דכהנים תוקעין בחצוצרת של כסף אף לדורת דרבינו ל"ג של כסף עבתויו"ט דיש ב' גיר' במשנה ורבינו דלא הזכיר בפ"ו מתומ"ס של כסף ע"כ דלא כגי' התוס' ובכן תמהני על המשל"מ שכ' דרבינו מתרץ לה כתוס' דבשל לוים ל"צ של כסף רק בשל כהנים דז"א כמש"כ אלא ההבדל בכהנים גופי' בכל יום כשתוקעין א"צ של כסף רק דוקא בשל מועדות ובזה ניחא לן דא"צ לומר דסובר דלוים תוקעים בחצוצרות אלא סובר דרק כהנים בחצוצרת וכמש"כ הרע"ב בערכין ובתויו"ט {{ממ|ועמש"כ עוד על דברי רבינו אלו בפ"ג מבהב"ח}} והנה תוס' במנחות כתבו דרק של משה הי' של כסף ולדורות כשר מקרן ובטו"א ר"ה דף כ"ו הקשה א"כ נילף דכ"ש של עץ כשר דל"ש דא"א שאני כמו בסוכה דף נ"ד דהרי הי' אפשר של כסף דשל משה הי' של כסף ולדעתי אי מהא יש לדחות דרק אחר דידעינן דכ"ש של עץ כשר לריבר"י מכלל ופרט אז הוא דאמרינן דקרן כשר לחצוצרת אמנם באמת מבואר בתוספתא פ"א דחולין כשר במנורה פסול בחצוצרת כשר במנורה היינו של שאר מתכות הרי גם לדורות של כסף דוקא:</small><br><small> ב') </small> ''' והחלילין ''' ''' שהי' מנגנין בהן הי' אבוב של קנה מפני שקולו ערב.''' <small> ויש לתמוה דבערכין דף י' קתני במשנה וי"ב ימים בשנה החליל מכה ובסיפא קתני לא הי' מכה באבוב של נחשת אלא של קנה ופריך פתח בחליל וסיים באבוב ומשני היינו חליל היינו אבוב והא דקרי חליל יען דחלי {{ממ|ערב}} קלי' מוכח דהוה אחת ומדברי רבינו משמע דהחליל עצמו של מתכות רק האבוב דהיינו הקנה שהקול יוצא בו ומכה עליו באצבע הי' קנה של עץ ונראה לישב דרבינו סובר דבוודאי גוף הכלי שיר הי' של מתכות כיון דסובר חליל דוחה שבת בי"ב ימים כמש"כ להלן א"כ שיר של י"ב ימים רק בכלי ובסוכה דף נ"א מוכח למ"ד עיקר שירה בכלי הי' של מתכות ואבוב דמשה שאני דאין דנין אפשר משאי אפשר וא"כ כן י"ל אף למ"ד עיקר שירה בפה אבל בי"ב ימים דבעי דוקא כלי שיר בעינן של מתכות אפ"ה האבוב כיון דא"א מעץ מפני שקולו ערב כמש"כ רבינו עשו של עץ וגמ' דערכין התם פריך דברישא קתני בי"ב ימים החליל מכה א"כ קרא הכלי שיר שמנגן בי"ב ימים אלו בשם חליל דהיינו בשם העצם של גוף הכלי שיר שהי' של מתכות ובסיפא קתני לא הי' מכה באביב ומשני היינו הך רק דברישא קראו חליל אף להאבוב דהיינו לאותו החלק שהי' של עץ שהקול יוצא בו ומכה באצבעיו משום דחלי קלי' לכן גם הקנה נקרא חליל בלשון מושאל אבל שם העצם של הקנה הוא אבוב ושם העצם של כל הכלי שיר הוא חליל והוא של מתכות:</small><br><small> ג') </small> ''' בימי ''' <small> המועדות כולם ובראשי חדשים הי' הכהנים תוקעין בחצוצרת וכו'. וכ"מ כתב בימי המועדות כולם וכו' נשאר המראה מקום בקולמוסו ולא הערה מקורו ובאמת הוא ספרי פ' בהעלותך הובא בירושלמי פ"ג מהוריות וכן בתוספתא פ"ו דסוטה דכתיב ובני אהרן הכהנים יתקע בחצוצרת תמימים לא בעלי מומין דברי ר"ע אמר לו ר"ט אקפח את בניי אם לא ראיתי שמעון אחי אימא חיגר ועומד בעזרה וחצוצרתו בידו אמר לו ר"ע שמא לא ראיתי אלא בשעת הקהל ואני אומר בשעת הקרבן מבואר דבעינן כהנים כשרים ותמימים:</small><br>''' הנה ''' במשל"מ כ' לחלק בין חצוצרת של כהנים דהיו של כסף ובין חצוצרת של הלוים ובשו"ת תשובה מאהבה תמה בהלכה זו וגם בהלכה שלפני' מזכיר בפי' חצוצרת מכהנים ומלוים ועלה סובב הולך החצוצרת היתה נעשית של כסף וכ' שיש לישב בדוחק דנקט רבינו החצוצרת היתה נעשית מן עשת של כסף עשה אותה מן גרוטאות של כסף כשרה משמע מחצוצרה יחידה משתעי דחצוצרת של כהנים היא היתה של כסף ולא של הלוים:<br>''' אמנם ''' דעת רבינו דרק במועד ור"ח כהנים תוקעים בחצוצרת ולוים אומרים שירה אבל כל הימים הלוים ג"כ תוקעין והנה בס' החינוך פליג עליו דמצוה זו לתקוע בחצוצרת היא מצוה תמידית על הכהנים דוקא בכל יום ויום והביא ראי' ממשנה דמידות דבכל יום בשעת ניסוך יין תקעו שני כהנים בחצוצרות ועוד הביא ראי' מריש עירובין דאמר כהנים איצטריכא לי' סד"א הואיל ואיתנהו בתקיעה דכל השנה דכ' ותקעתם בחצוצרת וכ' בשו"ת מהרי"א סי' קפ"ג לפרש דא"כ הול"ל עדיפא מיני' דלוים איצטריכא לי' דתוקעין כל השנה דכהנים הא אין תוקעין רק במועד ור"ח:<br><small> ד') </small> ''' חצוצרת ''' ''' היו נעשין מן העשת ומן הכסף.''' <small> והנה תמהו ממש"כ בה' איסורי מזבח דכשר אפי' משאר מינים ואמנם כבר הקשו תוס' במנחות דף נ"ט ר"ח ובמשל"מ כתב לחלק דבשל לוים כשר משאר מינים ג"כ ובספר מראה כהן דחה דכל כהאי ל"ה לי' לסתום אלא לפרש וכתב לישב לפי דברי רבינו לעיל דעיקר המצוה בשתיים ואין פוחתין משתיים ומוסיפין עד מאה ועשרים א"כ י"ל בחצוצרת הנוספת מותר להיות מן שאר מינים:</small><br>''' והנה ''' בזה רק עלתה ארוכה לקו' הנ"ל דכאן משמע דבעינן של מתכות דוקא ובע"ז משמע דכשר מן השאר וכמו שהקשו תוס' דלהנ"ל ניחא דזה רק בשתים שהם עיקר המצוה:<br>''' אבל ''' אכתי לא מיושב דהא קיימ"ל דאין עושין כ"ש של עץ וא"כ מאי נפ"מ דאף חצוצרת הנוספות בכלל כלי שרת הן ואין באין רק משל מתכות ונראה לישב דרק כלי שרת המשמש ומקדש אחרים הוא דאין עושין רק של מתכות אבל חצוצרת דאין משמש לאחרים ואין מקדש לאחרים שפיר כשר אף משל עץ ומשאר מינים:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף