עריכת הדף "
מעשה רקח/שופר/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''התינוקות שלא הגיעו לחינוך.''' שם דף ל"ג אמתני' דאין מעכבין את התינוקות מלתקוע אבל מתעסקין עמהם עד שילמדו אמר ר' אלעזר אפילו בשבת תניא נמי הכי מתעסקין עמהם עד שילמדו אפילו בשבת ואין מעכבים התינוקות מלתקוע בשבת ואין צ"ל ביו"ט הא גופא קשיא אמרת מתעסקין אפי' בשבת אלמא לכתחילה אמרינן תקעו והדר תנא אין מעכבין עכובא הוא דלא הא לכתחילה לא אמרינן תקעו לא קשיא כאן בקטן שהגיע לחינוך כאן בקטן שלא הגיע לחינוך ע"כ. כן היא גירסת רש"י וגירסת רבינו ז"ל והתוס' גורסין להיפך והיינו דרש"י ז"ל פירש דקטן שהגיע לחינוך מתעסקין בהם שילמדו וכ"ש שאין מעכבין ע"כ. וכלומר דההיא דאין מעכבין מיתוקמא בקטן שלא הגיע לחינוך והתוס' ז"ל הקשו עליו דאיך נאמר דקטן שהגיע לחינוך מתעסקין ואפילו בשבת והלא אין מצות היום בשופר ועוד דגבי קטן שלא הגיע לחינוך קתני דאין מעכבין אבל לכתחילה לא ואמאי הא אפילו הגיע לחינוך שרי ותירצו דלא מחייב ללמדו אבל איסורא ליכא. והם ז"ל כתבו איפכא דקטן שהגיע לחינוך אין מעכבין וקטן שלא הגיע לחינוך מתעסקין ג"כ והזכירו גירסא אחרת דמוכחא כפירושם וכו' והביאו סמוכות לסברתם מההיא דפ"ק דערכין דקתני הכל חייבין בתקיעת שופר לאתויי קטן שהגיע לחינוך דתנן אין מעכבין וכו' הרי דבקטן שהגיע לחינוך קתני דאין מעכבים אבל מתעסק עמהם אסור וכו' עיי"ש אלא דקשה לי דהתם בריש ערכין כתבו ז"ל היפך מזה שהביאו סוגיא זו וכתבו דבהגיע לחינוך מתעסקין וצ"ל דס"ל התם דהש"ס דמייתי הך מתני' סמיך אסיפא דקתני ומתעסקין עמהם וכו' מ"מ דבריהם סתרי אהדדיה וי"ל דכפי הגירסא שלנו וכפי' רש"י והיא אותה שהביאו בערכין על כרחך לפרש כן וצ"ל דמ"ש במכילתין אינו אלא דרך משא ומתן אמנם לפסק הלכה ס"ל כגירסתינו תדע דבפסקי התוס' במכילתין לא כתבו מזה כלל ושם בערכין בפסקיהם כתבו וז"ל קטן שלא הגיע לחינוך אין מעכבין מלתקוע וכו' הגיעו לחינוך מתעסקין עמהם וכו' ע"כ. מבואר דלפסק הלכה הסכימו לפירוש רש"י ע"פ גירסתינו. '''והרי"ף ''' ז"ל הביא תחילה פי' זה ושוב הביא כגירסת התוספות והר"ן ז"ל הקשה לפי' ראשון דבקטן שלא הגיע לחינוך ביו"ט אין בשבת לא דבשבת גם מעכבין והקשה דקי"ל קטן אוכל נבילות אין בי"ד מצווים להפרישו [כלומר דההיא בקטן שלא הגיע לחינוך איירי וכמו שמוכח מדברי התוס' בערכין שם] ותירץ ז"ל דה"מ במלתא דלא מפרסמא אבל במלתא דמפרסמא כי הא שהקרן נשמע לרבים מעכבין דלמא נפיק מיניה חורבא לתקוע בשבת וכו' עכ"ל וקשה לי בגווה טובא דאי משום הך חששא מה לי הגיע לחינוך מה לי לא הגיע ואם באים אנו לשקול במאזני צדק מסתבר טפי לאסור בהגיע יותר מלא הגיע מכמה טעמי חדא דבהגיע יש לחוש טפי דאתי למסרך ולתקוע כשיגדל בשבת ותו דמסתברא דיותר תהיה שוה קול התקיעה לגדול כשהגיע לחינוך מתקיעת מי שלא הגיע שקולו נמוך וחלש ודק ואיך נאמר דבהגיע לא נחוש להשמעת קול התקיעה ובלא הגיע נחוש כלפי לאייא ואפשר ליישב בדוחק. '''ואיך ''' שיהיה שיטת רבינו כתב הרב המגיד ז"ל שהיא כלשון שני שהביא הרי"ף ז"ל ושיטת התוס' לפי מ"ש במכילתין דלא כפירוש רש"י וסיים הרה"מ דמ"ש רבינו בשבת דאינו יו"ט של ר"ה לפי שביו"ט שחל להיות בשבת ודאי מעכבין אותם שלא יאמרו שתוקעים ביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת וכן נראה מן הירושלמי ע"כ. ותמיהא לי מלתא טובא דבירושלמי מוכח להדיא היפך מזה דקתני התם אמר רבי לעזר מתניתא בגדול ביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת ותני כן מתלמדין מלתקוע בשבת אין מעכבין את התינוקות מלתקוע ביו"ט ע"כ. וכזה הביא הר"ן ז"ל להקשות למאן דמחמיר בקטן שהגיע לחינוך טפי מלא הגיע דמן הירושלמי הזה מוכח איפכא וקשיא זו תפול ממילא לשיטת רבינו על פי הרה"מ ז"ל ונ"ל בזה דרבינו סמך על ההיא דערכין דפשטא מוכח דעכובי הוא דאין מעכבין אבל ההתעסקות אסור והיינו בקטן שהגיע לחינוך ותו דההיא דקטן אוכל נבילות לפירוש התוס' והמפרשים ז"ל אינה אלא בקטן שלא הגיע לחינוך אבל בהגיע לחינוך משמע דמצווין [להפרישו] ומינה נמי דאין מתעסקין עמהם ונראה שנשמר מזה מרן ז"ל שכתב דכ"ש שבת ר"ה ממש ולענין דברי הירושלמי אפשר דהרה"מ היה גורס בשבת שאינה יו"ט של ר"ה ומסתבר טפי כי היכי דלא תיפוק מיניה חורבא וכמ"ש הר"ן ז"ל לאידך גיסא ועיין להרב לח"מ ז"ל שהליץ על דברי רבינו. שוב ראיתי להרא"ם ז"ל בתוספותיו על הסמ"ג שכתב דרבינו היה גורס גירסא אחרת והיא גירסת בעל הלכות גדולות ועיי"ש באורך שיישב דברי רבינו בטוב טעם ודעת.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף