עריכת הדף "
מעשה רקח/קרבן פסח/ט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''המאכיל כזית וכו'.''' על מ"ש מרן ז"ל דאי לשאינו ממונה עמו מלפי אכלו תכוסו נפקא וכו' הקשה הר"ח אבולעפיה ז"ל פרשת בא דתמוהים דבריו דמתכוסו לא יש מלקות ולא לאו גם מ"ש דלגבעוני וערבי מהול אתא ליתא דקי"ל הנודר מהמולין מותר במולי אומות העולם ואסור בערלי ישראל ע"כ וחס לן לחשוב על מרן הקדוש דאיכא אפילו לאו בהך קרא אלא כוונתו כלפי דברי הראב"ד ז"ל וקאמר דשאינו ממונה עמו לא הוצרך ללמדינו דמתכוסו נפקא כלומר בדינו דאין בו אלא עשה וכאן למדנו הלאו דבן נכר לא יאכל בו ולאידך קושיא דהנודר מהמולין וכו' כבר ביאר רבינו הטעם בסוף פ"ט דהל' נדרים שאין כוונתו של זה אלא למי שהוא מצווה על המילה וכו' וידוע דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכוונתן וקרא דכל הגוים ערלין דרך גנות בעלמא הוא. אך הרואה יראה דעדיין הקושיא במקומה ותוקפה עומדת שהרי ביבמות דף ע"א אמרו להדיא דהני לאו מולין נינהו וצ"ל דכיון דרבינו הוציאו מהמכילתא שהביאו התוס' שם ד"ה אלא לאפנויי וכו' שדרשו תושב ושכיר זה הנכרי וכו' מוכרח דבמהול קאמר דאי ערל תיפו"ל מכל ערל ומעתה לפי המכילתא לשון נדרים לחוד ובאו דברי רבינו בדיוק עצמי שכתב בהל' נדרים שאין כוונתו של זה וכו' לרמוז מ"ש ז"ל דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכוונתן וכדברי מרן כ"כ המבי"ט בקרית ספר ז"ל עיי"ש ומ"מ עדיין דברי מרן ז"ל מגומגמין במ"ש כדאיתא בפ' הערל דכלפי לייא הוא: '''ובן נכר האמור בתורה וכו'.''' עיין מ"ש מרן ז"ל דס"ל לרבינו דקרא דכל בן נכר לא יאכל בו לישראל מזהיר שלא יאכילוהו וקרי ביה לא יאכל ומ"מ כיון דלא כתיב בהדיא לא תאכילום אין לוקין עליו ע"כ. ודבריו תמוהים לכאורה דכיון דקרי ביה לא יאכל מעתה הו"ל ללקות וכמ"ש רבינו פ"ה דנזירות הל' י"א אחד המגלח ואחד המתגלח מקרא דתער לא יעבור על ראשו קרי ביה לא יעבור ולא יעביר. גם בסוף הלכות כלאים פסק דהלובש כלאים והמלביש אם הם מזידין וכו' לוקין גם פרק ג' דאבל הל' ה' פסק כן גבי מטמא את הכהן הרי דדרשינן הקרי והמשמעות ללקות וי"ל דהכא שאני דא"א לאוקומי פשטיה דקרא דהא ודאי לגוי לא קמזהר כמ"ש מרן ז"ל אמנם בס' החינוך הביאו הרב לחם יהודה ז"ל וכתב הטעם דאינו לוקה מפני שאין בו מעשה וכיון שכן אין בו אלא משום לפני עור וכו' וכן נראה מדברי המבי"ט בקרית ספר ז"ל עיין עליו: '''שנאמר תושב ושכיר לא יאכל בו.''' על מ"ש הראב"ד ז"ל הקשה הרב לח"מ ז"ל דלא אתי לא כר' אליעזר ולא כר' עקיבא דלר"א קרא לאו להכי אתא דא"כ לא אייתר ליה דהא איצטריך לדרשא דהראב"ד ז"ל ואי לר"ע מוקי ליה לגר וקטן ע"כ והיא קושיא חזקה. אך אפשר דכוונת הראב"ד ז"ל למ"ש שם דמתרומה למדנו דבין קנוי קנין עולם בין קנין שנים אינו אוכל מעתה גבי פסח נמי אף שהוא משועבד תחתיו אינו אוכל אא"כ נתמנה כיון שהוא ברשות עצמו לענין זה כשאר ישראל וממילא אייתר. עוד תמה הרב לח"מ ז"ל על הכ"מ שהליץ בעד רבינו דאית ליה דקרא אתא לקטן וגר דהא רבינו כתב דאתא לגוי וגר תושב ושכיר ע"כ. ואיני רואה תמיהא דמרן ז"ל לא הזכיר קטן דמאן דכר שמיה ורבינו לא כתב גוי אלא כותי משום דשייכי בקצת מצוות א"כ היא היא ולשאר תמיהותיו ז"ל כבר כתבתי הנראה לענ"ד פ"ז דתרומות הל' י':
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף