עריכת הדף "מגדל עוז/תפילין/ג" (פסקה)

== ה ==

'''כיצד סדור הפרשיות כו' עד אם החליף סדור זה.'''  פרק הקומץ רבה <small> {{ממ|דף ל"ד}}</small> :<br>'''  כתב'''  הראב"ד ז"ל רבינו האי גאון ז"ל אינו אומר כן וכו' ולפיכך תפס הגאון ז"ל דרך פשיטות הגמרא ושם ההויות באמצע עכ"ל: '''  ואני '''  אומר הרב המחבר הזה הוא מפרש כאשר קיבל מרבותיו ר"י בן גיאת ור"י אלפס ורבינו יהוסף הלוי בן מיגאש ורש"י והעומדים בשיטתו ז"ל כך קיבלו ופירשו פרק הקומץ רבה. ואם אמת כי רבינו תם ז"ל ורבים עמדו בשיטת רבינו האי גאון ז"ל ורבו המחלוקות עד שהסכימו רבותינו בעל התוס' ז"ל לצאת ידי שניהם כי מקום יש בראש להניח שתי תפילין וכן בזרוע עד שקבלנו ביחוד שמן השמים הוכיחו ואמרו כפלוגתא בארעא כך פלוגתא ברקיעא וספרים אחרים שלא נתנו לבוא בכתב ובמבטא כבר שלחו הקדמונים שמצאו בקבר יחזקאל הנביא ע"ה תפילין גנוזין תחת מראשותיו ובדקום ומצאום כסדרן כמו שכתב רמז"ל וכן נהגו ברוב המלכיות. ומה שתמה הראב"ד ז"ל כי הניח המניח עיקר מן הרואה י"ל אדרבה הקורא עיקר כי המניח מראה לו האות שבו והוא קורא ומתיירא כדכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ואמר ר' אליעזר הגדול אלו תפילין שבראש אלמא בראייה תליא מילתא. ומה שאמר עוד כי מן הראש הוא ראוי להתחיל ולא מן האמצע י"ל אדרבה אמצע עיקר וראיה על הנגלה והנסתר מציון מכלל יופי אלהים הופיע וארז"ל שממנו נשתכלל העולם והוא אמצעות העולם. ואם מפני גוף האדם רצה לומר הלא נחלקו ביומא גבי מפקחין עליו את הגל וכן בסוטה פרק עגלה ערופה אם באפיו נשמת חיים שהוא בראש או בטבורו שהוא אמצעיתא. ואי משום קריאת הפרשיות והלא תורה מצורפת ניתנה: '''  ואני '''  תמיה על מעלת רבינו ז"ל שהיה מקובל בנסתרות איש מפי איש איך בא להכריע בסברא דברים שהם כבשונו של עולם ובהיותי מהפך להאריך בזה מצאתי לחכמי לוני"ל ז"ל ששאלו בזה מר"מ ז"ל והשיב להם בחייו וקצרתי לשונו והעתקתי לשונו: '''  שאלה '''  יורינו רבינו מה שכתב בפ"ג וכו' {{ממ|עיין בכ"מ לשון השאלה והתשובה}} כדי שתהיה כתיבה תמה עכ"ל השאלה והתשובה: ואתה ראה גם ראה והבן תורף הדברים כפרטן והענינים כפשוטן ותעמוד על עמקן וסדרן והיודע סוד אמרם שהקב"ה מניח תפילין ישכיל שיש לכל הדיעות שרש וענף ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם למוצאיהם וישכיל דברי על דרך האמת כממשל משל הנמשל וכבר העיר עלינו רוח ממרום ומצאנו מדרש נסתר ונעלם והוצרכנו לשנות מה שהורגלנו ותפסנו והחזקנו בכסדרן וכן נהגו רבותינו האחרונים נ"ע שלמדוני חכמה הרשב"א והריב"ט מפי הרב החסיד ר"י בן הראב"ד ז"ל ועל פי רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל וכד"ן: