עריכת הדף "לחם משנה/שגגות/ז" (פסקה)

== ח ==

'''עשה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת וכו'. '''  משנה פרק כלל גדול ופירש"י ז"ל שם שעשה תולדות של אב אחד וכפירושו נראה בסוף פ"ג דכריתות שאמרו שם על הך מתני' מני הא אילימא ר"א אימא סיפא העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא אחת ואי ר"א חייב על כל ולדי מלאכות כמלאכות ע"כ. משמע לכאורה דפשט מתני' הוי בולדי מלאכות אבל רבינו ז"ל פירשה בעושה מלאכות הרבה מעין אב אחד ואזיל לטעמיה שכתב בהל' שבת פ"ז דיש לאב אחד מינים הרבה ופירושו מדוקדק במשנה יותר שאמר מעין מלאכה אחת ולא קאמר תולדות לאב אחד אלא שמשמע שכולן מן אב אחד הן ומ"מ לא קשיא ליה סוגיא דפ"ג דכריתות דהכי קאמר בגמרא כיון דר"א מחייב על ולדי מלאכות ה"ה דמחייב על מינים הרבה של אב אחד וא"כ מתני' דלא כר"א ומ"מ הא דאוקמיה התם דבעי מיניה ולדי מלאכות משום דמתני' קאמרה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת משמע טפי כפירוש רש"י ז"ל דלרבינו ז"ל הוה ליה לאוקומי בשאל ממנו העושה מינים הרבה של אב אחד כדמוכח לשון המשנה דקאמר התם בפרק אמרו לו מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת:   

'''עשה [וכו'] מעין מלאכה אחת וכו'. '''  דברי רבינו ז"ל מתמיהין אצלי דנראה מדבריו דדוקא עשה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת בשבתות הרבה חייב בין בזדון שבת ושגגת מלאכות בין בשגגת שבת וזדון מלאכות אבל אם עשה מלאכה אחת כגון הזריעה בשבתות הרבה לא אמרינן בהא שבתות כגופין מוחלקין ואינו חייב אלא אחת וכן בשגגת שבת וזדון מלאכות לא אמרי' בהם ימים שבינתים מחלקים כנראה מדברי רבינו ז"ל מכל לשון זה שכתב עשה מלאכות הרבה כו' ושם המשל בשינוי מלאכות ואלו הם דברי תימה דרבינו ז"ל נראה דפסק כרב חסדא דפ' אמרו לו דאוקי מתניתין דשאל ר"ע לר"א שגגת שבת וזדון מלאכה דימים שבינתיים אי הויא ידיעה ופשיט ליה דהוי ידיעה וקביל מיניה וגם שאלו ולדי מלאכות אי כמלאכות דמיין ופשט ליה דכמלאכות דמיין ולא קביל מיניה אבל זדון שבת ושגגת מלאכה אפילו ר"ע ס"ל דכגופין דמיין ולסברא זו הקשו בגמרא לעיל מיניה ממתניתין דפ' כלל גדול דקאמרה היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל מלאכה ומלאכה ואי אית ליה שבתות כגופין דמיין היה לו לומר דחייב על כל אב מלאכה של כל שבת ושבת כלומר דאם מלאכה אחת עשאה בשבתות הרבה כיון דשבתות כגופין מוחלקין וכן על כל אב מלאכה בזדון שבת ושגגת מלאכות דע"כ מתניתין ר"ע היא כדהוכיחו שם ורב חסדא יתרץ ע"כ לקושיא זאת כדכתב שם רש"י ז"ל והאי דקתני גבי כלל גדול שגגת מלאכות היודע שהוא שבת וכו' של כל שבת ושבת קאמר ואע"ג דאותה שעשה בזו עשה בזו ובהעלם אחת אפילו הכי חייב דשבתות כגופין דמיין ע"כ. משמע בהדיא מכל זה דמלאכה אחת שעשאה בכמה שבתות חייב משום דכגופין דמיין ולמה הוצרך רבינו ז"ל שיעשה מלאכות הרבה מעין אב אחד. וע"ק דא"כ לפי דבריו למה צריך לדחוקי מתניתין ולומר דתרתי שאל מיניה ר"ע מר"א נימא דמתניתין כפשטא דשאל ממנו העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת בשבתות הרבה מהו דמלאכה אחת בעצמה ודאי דבזה לא אמרינן שבתות כגופין מוחלקין אלא כשהם מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת כגון זריעה ונטיעה והברכה בהא הוא דאיבעיא ליה אי הוי כגופין מוחלקין או לא ולמה הוצרך לדחוק ולומר דשאל ממנו ג"כ ולדי מלאכות מה שלא הוזכר בלשון המשנה אלא ודאי דלא שאני לן בין מלאכה אחת למלאכות הרבה מעין מלאכה אחת דהיכא דעשאן בשבתות הרבה אי שבתות כגופין מוחלקין בכל גוונא חייב. וע"ק דרבינו ז"ל בשגגת שבת וזדון מלאכות שם המשל הזה ומשמע דהך דינא נמי אית ליה התם דלא אמרינן ימים שבינתיים לחלק אלא כשעשה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת והוא ז"ל כתב לעיל בהפך שכתב וכל היודע עיקר שבת אבל שכח שהיום שבת וכו' חייב חטאת אחת על כל היום כולו וכן חטאת על כל שבת ושבת ששגג בו משמע שאע"פ שעשה המלאכות עצמן שעשה בשבת אחת בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת ואין צריך שנוי מלאכות לא ירדתי לכוונת רבינו ז"ל בלשון זה וצל"ע: