עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/תרה" (פסקה)

== ה ==

ה) '''שם הגה. ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה וכו'.''' וכ"כ בשער הכוו' דף ק' ע"א וז"ל מנהג של הכפרה הנז' בספרי הגאונים היה מורי ז"ל נזהר מאד לקיימו והיה לוקח תרנגול אחד לבן לכל א' מבני הבית הזכרים ותרנגולת א' לבנה לכל אחד מבני הבית הנקבות ולפיכך לאשה מעוברת ישחוט עליה מספק ב' תרנגול א' זכר אולי הוא זכר ותרנגולת א' נקבה אולי הולד נקבה. ועוד תרנגולת אחרת בשביל האשה עצמה נמצא שהם ג' תרנגולים ב' נקבות וא' זכר לכל אשה מעוברת. וזמן שחיטתו הוא בליל עיוה"כ באשמורת קודם ע"ה אחר סליחות וסוד הדבר הוא לכפות את הדינים כי הנה התרנגול נקרא גבר כי הוא בחי' ה"ג אשר ביסוד דנוקבא הנקרא גבר והוא נשחט ג"כ ביום הט' שגם הוא כנגד היסוד שע"י השחיטה נכנעים ונמתקים גבו' היסוד הנז' וכנגדו הוא השעיר המשתלח ביוה"כ כי הנה השעיר ההוא הוא גבו' שבמלכות דנוק' אשר הם דינין קשים יותר מן הגבו' שביסוד שבה הנקרא גבר ותרנגול ולפי שהוא יוה"כ יש בנו כח למתק אפילו הגבו' הקשות שבמלכות שבה הנק' שעיר אבל בעיוה"כ אין בנו כח אלא בגבורות היסוד שאינם כ"כ קשים ואפ"ה אינם נמתקים אלא באשמורת הבוקר שהוא עת רצון והרחמים גוברים אז. ועוד טעם אחר כמו שהקדמנו כי יהוד נרמז בט' והמלכות בעשור שהוא יוה"כ ולכן כל בחי' נעשית ביום המיוחד לה עכ"ל וכ"כ בפע"ח שער כ"ז פ"א. וכ"כ השל"ה. והב"ד מ"א סק"א: