עריכת הדף "
הר המוריה/כלי המקדש/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''היו ''' ''' הכהנים וכו'.''' והא דכתב בהלכה ד' דהיו חצוצרות בכל יום י"ל דשם היו הלוים מחצצרים משא"כ ביו"ט ובר"ח כמו דכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובר"ח ותקעתם בחצוצרות וכו' אבל צ"ע דהא כל יום היו הכהנים על החצוצרות כדאי' לקמן פ"ו מהל' תמידין ומוספין ה"ו יעו"ש וע"ע תוס' ערכין י' ב' בד"ה אין פוחתין וכו' וע"ע ערכין ג' ב' ובר"ה כ"ט א' והני כהני הואיל ואיתנהו בתקיעה כולי שתא דכתיב ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם וכו' ודוחק לומר דהאי כולי שתא לאפוקי מישראל דאינם מחוייבים רק בר"ה משא"כ הכהנים דמחוייבים בכל ר"ח ויו"ט וע"ע סוכה נ"ג ב' וערכין י' א' דאין פוחתין מכ"א תקיעות בכל יום יעו"ש ומשמע התם דהיה בכהנים דומיא דשבת שבתוך החג יעו"ש היטיב וע"ע בשבת קי"ד ב' ודו"ק. והנה יש לעיין התם אמאי לא קחשיב השלש תקיעות דתקעו והריעו ותקעו שני כהנים בשעה שנתנו לו יין לנסך דאי' לקמן שם בהל' תמידין ומוספין. ולפ"ז לכאורה היה נראה דזה שהכהנים תקעו אינה נחשבת בכלל התקיעה על הקרבן דזה היה רק סימן דהתחיל לנסך וזה היו עושין הכהנים אבל התקיעות שבין פרק לפרק היו הלוים עושין אותם. אבל א"כ יקשה לאחר התקיעה אמאי היו עומדין אצל בן ארזא אחד מימינו ואחד משמאלו כיון שכבר אינם צריכים להם והנה באמת יש ליישב לפי' רבינו הא דהיו עומדין אחד מימינו ואחד משמאלו כדי לתקוע עוד כדכתב שם וז"ל שהה המנסך לנסך מניף הסגן בסודרים הקיש זה בצלצל ותקעו אלו בחצוצרות ודברו הלוים בשיר יעו"ש ובאמת במשנה לא נזכר זאת אבל י"ל כי רבינו ס"ל כי התקיעות שבין כל פרק היו ע"י הלוים בכל יום וא"כ הוקשה לו למה הוצרכו הכהנים לעמוד אצלו ולכן כתב משום התקיעה שאז החל השיר לעלות (ועי' בתוס' יו"ט סוף תמיד יעו"ש מש"כ בזה) אבל כ"ז איננו שוה לי מטעם שכתבתי לעיל דמשמע שהיו כל התקיעות בכהנים. ''' ולכן''' נ"ל לומר כי דעת רבינו שבכל יום היו הלוים על השיר והכהנים לא היו על השיר רק שהיו תוקעים בין פרק לפרק אבל במועדים ור"ח היו הכהנים בחצוצרות על השיר ביחד כמו הלוים והיו מחצצרים ביחד עם הלוים כנ"ל ליישב דברי רבינו והא דאיתא במשנה דערכין וכתבו רבינו בהלכה ד' דאין פוחתין מב' חצוצרות ומשמע דבכל יום היו ב' חצוצרות על השיר. הנה לפי מש"כ יש ליישב או דהתם מיירי בלוים או דהא שם כתב ג"כ דאין פוחתין מב' חלילים ובאמת לא היה החליל בכל יום כדאי' בסעי' ו' בי"ב ימים בשנה החליל מכה לפני המזבח וכו' אלמא דלא היה בכל יום רק דה"ק דביום שהיה בו חליל לא היה פחות משתים וה"נ גבי חצוצרות כוונתו הכי דביום שיש בו חצוצרות לא היה פחות משתים וכן יש לדייק מרש"י שכתב בד"ה ולא היה וכו' ובשאר ימים היו נבלים וצלצל וכנורות עכ"ל וחצוצרות לא הזכיר לפי שלא היה בכל הימים. ויש לדחות דרש"י ס"ל דחצוצרות לא היה אף ביו"ט רק בפרקים ולא בשעת השיר וכן היה בכל ימות השנה ולא חשיב ליה. נמצא העולה מזה לרבינו כי בכל ימות השנה היו חצוצרות ע"י לוים ובין פרק לפרק היה ע"י כהנים ובר"ח ויו"ט היה ע"י כהנים א"נ שלעולם היו החצוצרות רק בין הפרקים אבל בכל ימות השנה היה ע"י לוים ובר"ח ויו"ט היה ע"י כהנים. ועיין ספרי בהעלותך פיסקא ע"ז וביום שמחתכם ובמועדיכם אלו שבתות ר"נ אומר אלו תמידין ומשמע שפסק כת"ק ולא כר"נ וצ"ע אמאי לא הזכיר רבינו שבתות נמי אמנם לפי מש"כ יש ליישב שפיר לפי ב' הדרכים שכתב למעלה דבתמיד היו תוקעין הלוים בחצוצרות אבל לא הכהנים א"נ דהיו תוקעין הכהנים בין הפרקים משא"כ ביו"ט ובר"ח דהיו תוקעין הכהנים בחצוצרות ביחד עם הלוים וכנ"ל. ''' והנה''' לפי מש"כ יש ליישב נמי בפשיטות הא דהקשיתי מערכין ור"ה דאיתא שם דהכהנים איתנהו בכל יומא בתקיעות דהיינו בין פרק לפרק משא"כ בהא דיו"ט ודר"ח. והנה אח"כ ראיתי בס' החינוך מצוה שפ"ד שהקשה על רבינו מכל הנ"ל יעו"ש מש"כ בזה אולם לפי מש"כ מיושב הכל. גם היה נ"ל לומר דרבינו לא אתי לאפוקי שאר ימות השנה רק אתי לאוסופי דבר"ח ויו"ט לבד מה שהיו תוקעין בתמידין היו תוקעין במוספין ג"כ. אבל זה לא נהלם יפה בפשט דבריו לכן העיקר כמש"כ למעלה. עוד נ"ל לומר כי רבינו ס"ל דכלי שיר אינם מעיקר השיר וכמו שנתבאר למעלה הלכה ג' רק כדי לבסומי קלא והנה בכל יום היו החצוצרות עם שאר כלי השיר דהוי לבסומי קלא משא"כ ביו"ט ובר"ח אז הוי חצוצרות מעיקר השיר כמו שירה בפה וזה שדייק רבינו וכתב דהכהנים תוקעין בחצוצרות והלוים אומרים שירה ודו"ק. אבל עם כל זה יש לעיין כיון דבספרי דריש ביום שמחתכם דקאי על תמידין למר או שבתות למר א"כ מנ"ל לרבינו לחלק בין הני לר"ח ויו"ט ויש לעיין קצת בזה (וע"ע תוס' ע"ז מ"ז א' ד"ה קרניה וכו' יעו"ש היטיב) וע"ע בירושלמי פ"ד דפסחים ה"א וש"נ. ''' מן''' ''' עשת של וכו'.''' עיין כל זה במנחות כ"ח א' ובתוספתא דחולין פ"א ובספרי בהעלותך פיסקא ס"א יעו"ש וז"ל התוספתא פ"ק דחולין מנורה אין כשרה אלא מן העשת עשאה מן הגרוטאות פסולה ומשאר מיני מתכות כשרה חצוצרות אינה כשרה אלא מן הכסף עשאה מן הגרוטאות כשרה משאר מיני מתכות פסולה נמצאת אומר פסול במנורה כשר בחצוצרות פסול בחצוצרות כשרה במנורה עכ"ל ולכאורה משמע מכאן דגרוטאות כסף פסול במנורה דאל"כ הא איכא גרוטאות כסף דכשר בזה ובזה ועיין בפ"ג מהל' בית הבחירה ה"ה מש"כ בזה (אמנם יש לדחות מכאן והבן וצ"ע) [ובהאי עניינא עי' טורי אבן ר"ה דף כ"ו ב' ד"ה ושני. שחקר לדעת ממה היו נעשין חצוצרות שבמקדש ובפרט של תעניות עיי"ש ולפי שעה נעלם במחילת כת"ר ממנו דברי התוספתא שם פ"ב. במה היו תוקעין בחצוצרות שעשה משה. ופי' פשוט שהיו של כסף כאותן של משה. מפי ידי"נ הרה"ג מו"ה צבי הלוי בלייוויס נ"י מווארשא] [הערת המחבר בסוף הספר: התם קאי על תקיעות המחנות יעו"ש]. ''' היה''' ''' אבוב וכו'.''' עיין ערכין י' א' במשנה וכתב רבינו בפי' המשניות וז"ל ואבוב הוא קנה של חליל ר"ל הקנה הדקה שבראשו ואבוב של קנה הוא הקנה הקטן שבראש החליל. ואבוב יחידי ר"ל שיש לו נקב אחד. ומחליק הוא הזמר שמזמר מעין הענין האמור קודם שיתחיל המשורר לשורר שכנגדו בנגון הנבל נקרא בערבי אלתישי' כן פרשהו לנו תמיד אבל מה שיעלה בידינו מן הגמרא שאבוב וחליל דבר אחד עכ"ל. והנה מבואר כוונתו דחזר בו מפי' אבוב של קנה אבל ממה דפי' אבוב יחידי מזה לא חזר בו ולפ"ז מר"ן שהעתיק כאן פירש"י לכאורה לא כיוון יפה בזה דלרבינו פי' אחר בזה ולכאורה משמע מלשון רבינו שמפרש כאן באבוב של קנה כפי' הראשון שבפי' למשניות. ועיין תוספתא ספ"א וז"ל לא היה מכה בשני חלילין אלא בחליל אחד לא היה מחלק אלא בשל קנה מפני שמחלק יפה עכ"ל ואי לא מסתפינא אמינא להגיה שכצ"ל לא היה מכה אלא בשל קנה ולא היה מחלק בשני חלילין אלא בחליל אחד מפני שמחלק יפה עכ"ל ומסכים לפי זה לשון המשנה וא"כ ה"ז ראיה חתוכה לפירש"י ודו"ק.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף