עריכת הדף "
דבר אברהם/ג/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ו== ו) '''[[תוספות/יבמות/טז/א#בני|דף ט"ז ע"א]]''' תוד"ה בני צרות אני מעיד לכם דכשרים אף לב"ש. וא"ת לשמואל דמספקא לי' בהאשה רבה אי קידושין תופסין ביבמה לשוק א"כ פשיטא דכשרה דמיד שקדשה פקעה לה זיקה כדאמרינן בשומרת יבם שקידש אחותה שקידושיה מפקיעין הייבום, וי"ל דלא דמי דהתם אין שום תקנה לעשות שתתייבם שאין להמית אחותה אבל יבמה שנתקדשה לשוק אפשר לתקן ע"י גירושין שתתייבם הלכך לא פקע זיקה עכ"ל. והנה נראה דתירוץ זה מספיק רק לקושייתם שהקשו שתדון כערוה דמפקעת זיקת יבמין או דין הייבום כאחות אשה דמצינו דגם בקידש אחר שנפלה לייבום מפקעת הזיקה, ולזה חילקו דלא דמי לערות אחות אשה דאין תקנה לדבר ורק בערוה כזו מצינו דמפקעת הזיקה אבל בערוה שיש לה תקנה לא מצינו בפקיעת הזיקה, אבל לשיטת רש"י להלן (דף מ"ט ע"ב) הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה שאין הולד ממזר וכו' סוטה נמי דהא תפסי בה קידושין ופירש"י דהא תפסי בה קידושין לאשה דאף לאחר שזינתה לא פקעו מינה קידושין הראשונים וכ"ה בעוד רבוותא, וביאור דבריהם הוא שאם לאחר הקידושין הי' מתחדש עליה איסור שכזה שאילו הי' מקודם לא הוו תפסו מחמתו קידושין היו נפקעים מחמתו גם קידושין הראשונים (עי' בחי' הרמב"ן ועוד), שזהו לדבריהם דין כללי בכל אישות ולא רק לזיקת יבמין, ע"ז הן לא יספיק תירוץ התוס' דאיכא לאקשויי כיון שנעשית אשת איש ולא היו קידושין תופסין בה השתא צריכין הי' למיפקע מחמת זה קידושין ראשונים (אלמלי הי' אפשר לקידושי שני) ובודאי לא עדיפא זיקה מקידושין גמורין ותפקע, וע"ז לא שייך תירוצם דמ"ל יש לה תקנה או אין לה תקנה לענין זה דסברה היא. איברא דהתוס' לא סבירא להו התם כרש"י ודעימי' וגרסו סוטה נמי הא כתיב בה הויה ותפסי בה קידושין, אבל לשי' רש"י תקשה. ונ"ל דיתרץ כתירוצא בתרא בתוס' דהכא דלא תהי' אשת המת לאיש זר משמע דאפי' ע"י הויה דהיינו קידושין לא תהי' לאיש זר וחידוש הוא ביבמה דלא פקעה הזיקה, והוא דחוק קצת לשי' רש"י כמובן למעיין. אמנם נראה דאף לרש"י יש לקיים תירוץ הראשון שבתוס' כמו שיבואר. ותחלה נאמר להקשות על שי' רש"י מהא דדף כ"ט ע"ב זה יעשה מאמר וידחה וזה יעשה מאמר וידחה ומשמע דשניהם צריכין לדחות, והרי הראשון כבר קנאה וקיימא באיסור א"א ולמה לן לדחיית השני. אמנם ניחא לי לפי"מ שחידש בס' אבני מלואים (סי' מ"ד סק"ד) דבא"א שאין בה סקילה תפסי קידושין והכא במאמר הרי כתבו התוס' (ד"ה כגון שעמדה) שאין חייבין עליה סקילה, וא"כ אין כאן איסור דלא תפסי אחריו קידושין בכדי שיפקיעו קידושין הראשונים (בנ"ד זיקה). אח"ז ראיתי שכבר הכריח הרשב"א מכח קושיא אחריתא דלישנא דזה יעשה מאמר וידחה וזה יעשה מאמר וידחה לאו דוקא אלא דבדחיית הראשון לחוד סגי. ובתו"י נראה דגרסי רק זה יעשה מאמר ויקנה ותו לא וכן בזה יעשה מאמר וידחה. וכבר יש מקשין מגיטין (דף פ"ב ע"ב) ואלא אשת שני מתים היכי משכחת לה כגון שבא ראובן וקדשה חוץ משמעון ובא שמעון וקדשה סתם כו' ואמאי לא נפקעו קידושי ראובן. האומנם דלכאורה להיפך הוא דמסוגיא דהתם סייעתא לרש"י דאמרינן להלן (דף פ"ג ע"א) מודה הי' ר"א במגרש את אשתו כו' חוץ מפלוני והלכה ונישאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו, וכתבו התוס' (ד"ה אילימא) דטעמא משום שנתרוקנה לשני כל האישות ופקע אישות של ראובן לגמרי. אבל התוס' (דף פ"ב ע"ב ד"ה כגון) הקשו מזה דא"כ גם בבא ראובן כו' וקדשה שמעון סתמא ליפקעו קידושי ראובן ותירצו דהתם בגירושין שבא לנתקה ע"י שנשאת לאחר מנתקה לגמרי אבל הכא שבא לקדשה ע"י שנתקדשה לאחר לא נתקה, ועיי"ש בתוס' ודבריהם צריכין ביאור והסברה), אבל לרש"י שהאיסור עצמו הי' צריך להפקיע ולאו בדעתי' תליא לא שייך למיפלג בין בא לנתקה או בא לקדשה. וממילא אין סייעתא ממגרש וקשה מקידושי שמעון כו'. (ואפשר דכשנמצא הביאור הנכון לדברי התוס' יתבאר לן דשייך גם לרש"י, ולע"ע צ"ע). ולכן י"ל דגם סברת רש"י ז"ל היא דכיון שנתחדש עליה איסור שמחמתו נאסרה עליו ואין לו בה היתר אישות ודין תפיסת קידושין אין מקום עוד לקידושין ראשונים שיתקיימו והיו נפקעים אלא דקרא כתיב (בסוטה) דבעיא גט וממילא ידעינן דתפסי בה קידושין גם אחר גירושין, אבל באיסור א"א עדיין יש מקום לקידושין ודין האישות שיש לו בה שיתקיימו לכשתתאלמן או תתגרש מזה ולכן לא פקעי קידושי ראובן לגמרי מצד האיסור לרש"י. והתוס' דקאמרי דפקעי משום דבא לנתקה כו' ענין אחר הוא כמ"ש. ומתורץ בזה גם הקושיא מדף כ"ט אפי' אי לא נימא כחידושו של הא"מ דהתם נמי יש בה היתר לכשימות בעל המאמר בלא בנים. (מיהו בזיקה יש לפקפק אבל הרי אין זה שייך כבר לשי' רש"י זו ואין להאריך בזה). ועדיין יש לפקפק מדאמרינן התם בגיטין (פ"ג.) נענה ר"ע ואמר הרי שהלכה זו ונישאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה ועמדה ונשאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה ממזרים, והתם גם אחר שנתארמלה או נתגרשה מזה שלא נאסרה עליו אין לראשון שום היתר בה דהו"ל מחזיר גרושתו משנישאת ולר"ע אין קידושין תופסין בה וליפקעו קידושי ראובן לרש"י. אולם גם זה ניחא, דעדיין יש בה תפיסת אישות אם תנשא ותיבעל לזה שנאסרה עליו בחייו (עיי' תוס' שם ד"ה ועמדה ונישאת) ונמצא שהגט בטל (בע"מ מיירי למסקנא ולכן אין זה שייך לנתרוקנה אישות שבתוס' ד"ה אילימא שם) ואין זו מחזיר גרושתו אלא סוטה הוא דהויא (אם הי' ברצון) ובסוטה אף ר"ע מודה דתפסי קידושין כמבואר ברש"י ותוס' דף מ"ט ע"ב שם וממילא לא פקעי גם קידושין ראשונים:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף