עריכת הדף "
בינה לעתים/יום טוב/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == ''' אוזין ותרנגולים ויונים שבבית הרי אלו מוכנים, ואין צריכין זימון, אבל יוני שובך ויוני עליה, וצפרים שקננו בטפיחים או בבירה ובפרדס הרי אלו מוקצה וצריך לזמן בערב ולומר אלו ואלו אני נוטל ואין צריך לנענע.''' עיין במ"מ שכתב דיש מתירין בזימן בכל גוונא אפי' במפריחים לפי שאין יוני שובך צריכין צידה מעליא, והוא דעת רבינו ז"ל, ואולם בהל' שבת פרק י' הלכה כ"ד מחק מדברי רבינו יוני עליה דהצד מהם חייב בשבת. ונראה דס"ל כיון דצידה לאוכל נפש מותר מדאורייתא לדעת רבינו רק דחכמים אסרוהו, ומה שאינו נראה כצידה גמורה והזמין אותו מערב יו"ט לא אסרוהו חז"ל והניחו על דין תורה ובפרט כי לא שייך טעם שיכווין מלאכתו ליו"ט כיון דבעי זימון מערב יו"ט. ''' והנה''' לדעת החולקים דבעי מפריחין קצת ולא מפריחין לגמרי, ובתשובת הרא"ש נזכר שאינם פורחין חוץ לתחום, ועיין במג"א {{ממ|סימן תצ"ח ס"ק י"ב}} שכתב הטעם דס"ל להרא"ש כיון דפורחין חוץ לתחום לא חשיבי מזומן, ובגמרא לא משמע כן רק כיון שחוזרין לכלובן לערב ומזונתן עליך ומה נפק"מ אם מפריחין למרחוק או לדרך קרוב, כיון שבערב חוזרין למקומן ומי ישגיח ביונה אם פורחת למרחוק או לקרוב. לכן יותר טוב לדחוק בדברי תשובת הרא"ש לומר שכוונתו במילת חוץ לתחום, אינו פירושה תחום שבת ויו"ט שהוא מיל רק חוץ לתחום רצונו לומר גבול שגבלו חכמים ביונה, דהיינו אם מפרחת במהרה ואינה נצודת מבני אדם הרודפים אחריה היא אסורה, ואם לא שהיא פורחת לאט לאט ובנקל רודפיה ישיגו אותה א"כ הרי היא בכלל שאינה מחוסרת צידה ומותרת ודוחק. ''' ובמה''' שכתבתי במ"מ הלזו יש ליישב דברי הראב"ד {{ממ|בהלכה ז'}} דאוסר בדגים אפי' בביבר קטן שאינו מחוסר צידה והקשה המ"מ מאי שנא מהא דקיימ"ל סוכר אדם אמת המים מערב יו"ט וכו', ועיין בב"י והאחרונים במה שדחקו לעצמן למאוד [א"ה ובחידושים תמה הגאון ז"ל על הט"ז שהבין בדברי הראב"ד דטעמא הוא משום מוקצה כיון שהם מכוסים מן העין עיי"ש שהאריך וקשה דא"כ ר' נחמן ריש ביצה דמהדר למצוא סתמא דסתם לן תנא ביו"ט כר' יהודה ולא הביא מתניתין דאין צדין ודוחק לומר דיהיה כמוקצה גרוגרות וצמוקין] והנכון כמה שכתבתי לעיל דדעת הראב"ד כהרמב"ם דלכך אסרו מלאכות צידה וקצירה לאוכל נפש כדי שלא יכוין מלאכתו במועד וכמבואר בהשגה שלו {{ממ|לעיל פ"א הלכה ה'}} וכיון שהוא סוכר אמת המים מערב יו"ט ואמר מכאן אני נוטל למחר, אינו חושש שיכווין מלאכתו ביו"ט דהא בעי מעשה רב, ודמי ממש לזימון דיוני שובך דליכא חשש שיכוין מלאכתו במועד וק"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף