עריכת הדף "ביאור הגר"א/אורח חיים/תרמה" (פסקה)

== ה ==

'''ס"ה לולב שיבש כו'.''' כ"כ הרשב"א יבש כל שיבשו רוב עליו אע"פ ששדרתו לח אין זה הדר וכן להיפך ויש שכ' איפכא ויש שכתבו דוקא שיבשו שניהם והראשון נראה נכון ואין מצוי שיהיה שדרה יבש והעלין לחין וכ"כ הר"ן והי"מ השני הוא דעת הראב"ד שהביא הרא"ש וכפי הגי' בפרו' יבשו הוצין מהו כו' ומ' דאיפשטא שם לקולא ודעתו שכל הפסולין כמו נקטם ראשו הוא בגוף הלולב בשדרתו כמו בהדס וחלקו עליו הרשב"א וה רא"ש ור"ן ממש"ש ל"ב ב' אמר וכו' ולולב ארבעה וכו' שדרו של לולב כו' אלמא גוף הלולב אינו שדרתו ואינו דומה להדס וצ"ל כגי' שם בירו' יבשה ציצתו וכו' ור"ל העלה העליונה והוא התיומת העליונה לפרש"י וכי מה בין זה לנקטם ועס"ו וכ' הרא"ש וכיון שנפרצו רוב עליו פסול כ"ש שיבשו רוב עליו ומ' דעיקר יבש דמתני' קאי על השדרה וז"ש הטור לולב שיבש שדרתו או כו' וכאן בהג"ה אבל בש"ע תופס פי' הרשב"א שכל הפסולין דמתני' הכל בעלין והוא הנק' לולב כנ"ל ועוד כמ"ש שיבש שדרה ולא עלין אינו מצוי ולפיכך השמיטו:

'''ושיעור כו' וי"א כו'.''' כמ"ש באזן בכור ברפ"ו דבכורות וס' הראשונה הקשה עליהם הא רבנן פליגי באזן בכור ודוקא גבי ריאה ס"ל דשיעורה כדי שיהא נפרכת בציפורן משום דלא שליט בה אוירא כמ"ש בפ"ג דחולין וראיה מירו' שאמר לא המתים יהללויה ואע"ג דטעמא משום הדר כמ"ש בגמ' הירו' סימנא בעלמא דנקט והסכימו להראב"ד הרשב"א והרא"ש ור"ן ומ"מ וכל הפוסקים ועט"ז וכ"מ שאמר שאין כו':