עריכת הדף "אלשיך/שמות/כה" (פסקה)

== יז ==

'''ועשית כפרת זהב כו'. ''' הנה ידענו כי אושר העה"ז יתחלק לג'. בני חיי ומזוני כנודע. והנה על קנין חיי כבר נרמז בארון שהחפץ חיים יעסוק בתורה שבה חיי העה"ז והעה"ב. באה תורתינו עתה ותרמוז על בני שהוא מה שעוסק האדם בפריה ורביה אחר עסק התורה. וגם מציאות' וקיומ' תלוי בתורה כאשר יבא. וזהו ועשית כפרת הוא הזווג שהוא כפר'. כמשז"ל (יבמות דף ס"ג) כל הנושא אשה עונותיו נמחלין הזהר יהיה זהב טהור. משולל מכל סיג וכל פנייה אשר איננה טהורה רק לש"ש. או שיעור הענין בזכות התורה שעסקת כנרמז בארון תזכה לזווג טהורה. כי ועשית כפרת זהב טהור מכל פגם. כ"א אשת חיל באופן כי שם י"ה אשר יו"ד באיש וה"א באשה לא יבצר מכם תמיד כל אורך משך הזווג. וזהו אמתים וחצי ארכו. שהם ט"ו טפחים שהם י"ה. לא יחסר מכל אורך משך הכפורת היא הזווג. ומלבד כשרון האיש והאשה. צריך ג"כ חיבה ואחדות בין שניהם עד גדר הקרא שניהם אדם א' כמד"א (בראשית ה׳:ב׳) ויקרא שמם אדם. וזהו ואמה וחצי שהם ט' טפחים כמספר אדם במספר קטן יהיה רחבו. ולא יתרחבו ויתפרדו מגדר זה. ואז עי"כ תזכה כי ועשית ב' כרובים הם ילדים זכר ונקבה. שהוא החיוב להוליד לא יחסרו ממך. וע"י הכשרון ואחדות יהיו זהב חשובים כזהב אכן הזהר כי מקשה תעשה אותם כי תקיש ותכה בם כי תייסרם וזהו מקשה וכו' לבל יטו מן הדרך הטובה. וזה מב' קצוות הכפורת הוא הזווג שיהיה מקשה מהאב והאם שייסרו אותו ולא מה שייסר האב ויתקן תקלקל האם בגעגועיה. ועשה באופן שהכרוב הא' הוא הבן זכר יהיה מן הקצה. ממה שידמה אל בחינת היו"ד שבאיש שבקצה האב הוא קצה הזווג. והקצה הא' הוא הכרוב הא' היא הנקבה תהיה מן הקצה מזה קצה הב' של הכפורת. ה"א של שם שבאשה וכל זה לא תיחל לכוון אחר זמן הנשואין ובתחלת זמן הנישואין תכוין להנאך עצמך. כ"א מן הכפורת הוא הזווג. מאז תעשו את הכרובים שמאז יהיה בכונ' הבני' הנזכרים שיהיה לשיוליד בנים ושיהיו הבנים יותר צדיקים מהמולידים אותם. וזה על ב' קצותיו שיעלו במעלה על אב ואם. שהם ב' קצות הכפורת. וע"י כוונה זו תזכו כי זכות הבני' תרחף על אביה' ואמם. שתרחף זכותם עליהם. ובזה לא ימות א' מהבנים כ"א תמיד יהיו פניהם איש אל אחיו שלא יחסר א' מפני אחיו. וגם יחיו אב ואם אתם באופן שאל הכפורת הוא אב ואם יהיו פני הכרובים לא יחסרו מילדיהם. וגם מתחלת הזווג תצרף אל התורה. כי ונתת את הכפורת הוא הזווג על הארון שתשא בת ת"ח שתהיה כוונתך לשתוליד בן יהיה מוכן לקבל תורה כארון שיהיה זה ע"י היותה בת ת"ח כדי שע"י כן אל הארון הוא הבן תתן את העדות היא התורה שתלמד תורה לבניך מאשר אתן אליך. ועי"כ ונועדתי לך אהיה נועד לך שם באותו העולם בסלוקך ודברתי אתך זולת מה שאכפר אותך. וזהו מעל הכפורת וגם בזכות בניך. וזהו מבין ב' הכרובים אשר אשאיר במקומך על ארון העדות ועל המצות אשר אצוה אותך אל בנ"י. וע"ד הפשט הנה אומרו ואל הארון תתן וכו' הוא מיותר. אך יאמר ענין מאמרם ז"ל (ש"ר פ' ל"ג) על צווי המשכן משל למלך שהי' לו בת מאורס' לאיש. כל עוד שהיתה בבית אביה היה הולך חתנה אצלה נשאת היה האב הולך אצל חתנו לבקר את בתו. וזה יאמר ונתת את הכפורת כו' ואל הארון תתן את העדות היא התורה אשר אתן אליך. ועי"כ ונועדתי לך שם אצל בתי משא"כ כשהיתה אצלי כי אז אתה היית הבא אצלי. והנה כתבנו כי ג' תיבות היו זו לפנים מזו. ולפ"ז גם בכסויה היה ראוי ג"כ יהיה ג'. אך יהיו לרמוז כי אינה מתכסית מהבא לבקשה כי אין עליה רק מכסה א'. ומיד נתגלה גם הפנימי הוא הלוחות. כי דרך התורה לידבק בחפץ בה: