עריכת הדף "אלשיך/ויקרא/כג" (פסקה)

== כח ==

'''וכל מלאכה לא תעשו כו'''' . אמר הלא תראו באשר אמר שני הפכים א' שהוא מקרא קדש שהוא ביום חג ה' הוראת שמחה. שנית ועניתם את נפשתיכם שהוא הוראת עצבות שהם תרתי דסתרן אהדדי. וא"ו אומרו מקרא קדש הי' כיום חול המועד שגם בו נאמר מקרא קדש ומותר מן התורה בעשות מלאכה או אפילו כיום טוב שמלאכת עבודה נאסר בלבד. אך לא אשר יאכל לכל נפש. החרשנו באמת באמור כי שני בחינות ימצאו בו ענוי נפש על אשר חטאו על הנפש. בשמחה על שעל ידי תשובה זו יתכפרו מאשמותם. אך אומר הוא יתב' הביטו וראו כי לא מלאכת עבודה בלבד אסרתי ויום חג ה'. כי וכל מלאכה לא תעשו. שכולל גם צורך אוכל נפש שהוא כיום שבת המרוחק מכל עצב. ועתה הלא תוכפל קושיית הנגדייות מי נתן צום עם שבות שהוא קושי גדול מקושיות רז"ל (במס' ר"ה דף י"ח) על פסוק צום הרביעי כו' שהקשו קרי ליה צום וקרי ליה שמחה. על כן להשיב על דבר זה אמר אל תתמהו על החפץ כי כאשר אמרתי ועניתם את נפשותיכם הוא כי יום כפורים הוא לכפר עליכם. וע"כ צריך ענות אדם נפשו ושוב אל ה' בחזקה. ואשר אמרתי וכל מלאכה לא תעשו שהשויתיו ליום שבת הלא הוא לפני ה' אלקיכם כלומר כי הנכם היום בהשראת ה' אלהיכם אתכם שתתייחסו להיותכם עמו פניו שע"כ הם עומדים צפופים ומשתחוים רווחים. וע"כ להיות לכם אז כל שפע הקדושה הזאת לא נפלאת היא ולא רחוקה הרחקת המלאכה כיום שבת קדש ואל תוסיף להפליא בתמיהתך לאמר היתכן שביום דין איום ונורא הזה כמדובר במאמר פסיקתא יהיה סרח עודף כ"כ בקדושת היום המורה חסד ורחמים על בחינת הענוי המורה על דין. כי הלא ראה נא כי כן הוא לפני כי עודף הוא בחינת גדר המנוח מגדר בחינת הצום. כי הלא ראה כי הנפש אשר לא תענה ונכרתה היא מעמיה. אך וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה הרי כי החמרתי יותר על העושה מלאכה מעל הבלתי מתענה הנה כי מן האמור אצל עונש תבין ותשכיל כי גדול יום ה' על ישראל עמו כי בחר הסתופף עם בניו ביום ההוא כמדובר כי ע"כ החמיר הוא יתברך עם העושה מלאכה כי יפגום בקדושת היום הגדולה מעל אשר לא תענה: