עריכת הדף "אלשיך/דברים/יב" (פסקה)

== טו ==

'''רק בכל אות נפשך כו'.''' אמר בין בזמן בית עולמים בין בזמן שילה בכל אות נפשך איש בביתו תזבח ואכלת בשר. אך איעצך יהיה בשר חולין זה בשני תנאים. אחד. שלא יהיה באות גופך לצבות בטן רק בכל אות נפשך לשם שמים. שנית. שיהיה לפי ערך ברכת ה' אלהיך כו'. וזה למה שאין בזה קדושה כי הלא הטמא והטהור יאכלנו בקערה אחת כצבי וכאיל. וגם עוד אני מזהירך שלא תאמר כי כאשר הבשר אוכל מבלי תקטיר אמוריו למזבח כן יותר לי הדם בגם הוא היה למזבח אם היית מקריבו שלמים. כי לא כן הוא כ"א רק הדם לא תאכל וגם לא תכיסנו כצבי וכאיל כ"א על הארץ תשפכנו כמים. ואחר הזהירו יתברך במקומות אשר בחר לבלתי הקריב והעלות עולותיכם רק בב"ה או במשכן שילה ולבלתי אכול כ"א שם והיה מקום לחשוב כי לא היה זה רק בזמן שילה או בית ראשון שלא חסר מהם דבר אך לא בבית שני שחסרו בו ה' דברים שהם עיקרי הקדושה כי בזמן בית שני לא יקפיד הוא יתברך לכל הדברים הנאמרים למעלה וגם הבמות יותרו. לז"א לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך כו' כ"א לפני ה' תאכלנו כו' כי גם כי לא שלם הוא בה' הדברים הלא לפני ה' הוא אחד שהוא מכוון לשבתו יתברך. ולהיות כי בזמן הבית שני לא רבים היו הבאים כי רובם נשארו בבבל לזה לא אמר כמאמרו למעלה בניכם ועבדיכם ואמהותיכם כי אז מיעטו כ"א אמר בנך ובתך ועבדך ואמתך כו'. וכן יש רמז בכתוב שעל בית שני ידבר כי ראשי תיבות של במקום אשר יבחר ה' אלהיך בו עולה כמספר ראשי תיבות של הוא אל הבית אשר בנה עזרא הסופר. ומפני שבבית שני נמנעו הלוים מלבא באדמת ישראל וע"כ גזר עליהם עזרא שלא ינתן המעשר כ"א לכהנים ע"כ חסה תורה עליהם ואמרה השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך כי תחוס לפחות לבאים על אדמתך ולא תתאכזר גם על הבאים כל ימיך על אדמתך: