עריכת הדף "אלשיך/דברים/ה" (פסקה)

== כז ==

''' לך אמור כו' ואתה פה עמוד עמדי כו'.''' ראוי לשים לב. (א) אל מלת פה שהיא מיותרת או אחר אומר פה לא יאמר עמדי. (ב) אומר את כל המצוה כי הראוי יאמר את כל המצות. (ג) אומר נותן להם לרשתה כי הראוי יאמר אשר ירשו ולא יאריך כל כך. (ד) אומר ושמרתם לעשות כי יותר יצדק יאמר ושמרתם ועשיתם שיהיה על ל"ת ועשה. (ה) אומר בכל הדרך אשר צוה ה' אלהיכם אתכם תלכו כי הלא כל זה בכלל הפסוק הקודם. (ו)אומר למען תחיון שנראה שיעשה ע"מ לקבל פרס. (ז) אומר והארכתם ימים בארץ אשר תירשון כי הלא זה הדבר האמור באומר למען תחיון. (ח) אומרו וזאת המצוה החוקים כו' לעשות בארץ כי הלא ענין פסוק זה נאמר למעלה ואדברה אליך את כל המצוה והחקים כו' לעשות בארץ כו'. (ט) אומרו למען תירא את ה' כו' איך יצדק יאמר כי זאת המצוה והחוקים והמשפטים צוה ה' אותם למען תירא והלא נהפוך הוא כי הלא המורא סיבה לקיים המצוה כו' ולא שקיום המצוה והחקים הם למען ייראו את ה' ולא עוד אלא שאחר אומר למען תירא אומר לשמור את כל חקותיו שיורה כי היראה תבא לידי שימור והוא הפך הקודם שאמר המצוה והחוקים היו להביא מורא. (י) אומרו אשר אנכי מצוך כי מי לא ידע כי משה היה המצוה בשמו ית'. (יא) אומרו אשר אתם עוברים שמה לרשתה הרי נאמר למעלה בארץ אשר תירשון. (יב) או' ולמען יאריכון ימיך שמורה כי טוב לעבוד את ה' ע"מ לקבל פרס אריכות מים. (יג) אומרו ושמעת ישראל כו' כי הלא זה נאמר למעלה כמה פעמים. (יד) אומרו כאשר דבר ה' אלהי אבותיך לך ארץ כו' כי איך אומרו תרבון מאד הוא כאשר דבר ה' לתת ארץ זבת חלב ודבש מה לתבן את הבר: 

'''אמנם ''' אמר הנה ה' אמר אלי לך אמור להם שובו כו' והלא תאמרו איך יתכן נשארת שם עם ה' מ' יום ומ' לילה ואתה אדם ולא אל. ב' שאם לקבל תורה שבע"פ וכל יתר מצות זולת העשרת דברות הלא היה די לנו אשר שמענו שנים מפי הגבורה וכל השמנה גם המה מפיו ית' שהיה מערב קולו בקולך ומה צורך לכל השאר לז"א על הא' ואתה פה עמוד עמדי לומר ואתה פה שהוא מקום שרפי קדש אל תתמה לומר איך תתקיים כי הנה עמוד עמדי והוא ענין מז"ל שכשעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת מה לילוד אשה בינינו ובקשו לשורפו בהבל פיהם א"ל הקב"ה אחוז בכסא כבודי כו' וזה יאמר ואתה פה כלומר במקום להבות אש אל תירא והוא ענין אחוז בכסא כבודי והדבק בי וזהו עמודי עמדי ואדברה אליך שתי בחינות אשר לא היו בעשרת הדברות א' את כל המצוה היא תורה שבעל פה והיא נקראת כל המצוה לפי שאין בכתב רק מקצת מצוה כי תשלום כל מצוה ותיקוניה אינם רק בתורה שב"פ וגם חקים ומשפטים אשר לא היו בעשרת הדברות וזהו והחקים והמשפטים אשר תלמדם. ולא ימעט ערכם אשר אינן בעשרת הדברות בעיניכם כי הלא עליהם תבואכם טובה עליהם רבה מאד כי על יד מה שיעשו בארץ יספיק לעשות מהמתנה ירושה והיא כי הנה ידענו משורת הדין כי מתנה יש לה הפסק אך ירושה אין לה הפסק וע"כ א"י שהיא מתנה לאבות וירושה לנו מהם הנה הוא ית' נותנה לנו בתורת מתנה והיא יש לה הפסק שאם נטה אשורינו מני הדרך יעבירה ממנו לאויבינו אך אם נכשיר מעשינו יש לאל ידינו לעשות מן המתנה ירושה שלא יהיה לה הפסק שלא תצא לעולם מתחת ידינו. וזה יאמר תדע גדולת מה שדבר אלי חקים ומשפטים אשר לא היו בעשרת הדיברות כי הלא יספיק מה שיעשו בארץ שעל ידי כן מה שאני נותן שהוא לשון מתנה שיש לה הפסק יהיה לרשתה שיעשו אותה ירושה שאין לה הפסק. והוא כי הנה כל מצות התלויות בארץ אינם מעשרת דברות וארז"ל שלא גלו מהארץ כי אם על שלא קיימו שמיטין ויובלות כי ע"כ גלו ע' שנה כמספר השנים אשר ביטלו כמאמר הכתוב ותרץ את שבתותיה וגם על המילה כמשז"ל שאמר הקב"ה לאברהם שגלו על שלא מלו שנאמר ובשר קדש יעברו מעליך וגם היא אינה בעשרת הדיברות וגם עון ביטול תורה בבית א' ושנאת חנם בבית שני לא היו לא זה ולא זה בעשרת הדברות וגם אמרו רז"ל שמינוי הדיינים הכשרים גורם לקיים את ישראל בארץ שנאמר צדק צדק תרדוף כו' וירשת את הארץ וגם כל מצוה שהיא תורה שב"פ עניינה היא בחינת ארץ ישראל כנודע שנמצא שע"י עשית כל המצוה כו' יספיק לעשות מתנת הארץ ירושה שאין לה הפסק כמדו' בלי ספק: