עריכת הדף "אילת השחר/שמות/יא" (פסקה)

==ה==

פסוק ה'. '''ומת כל בכור וגו' מבכור פרעה הישב על כסאו.''' התרגום כתב דעתיד למיתב על כורסי מלכותיה, וק"ק דכיון שלבסוף הוא מת ולא ישב על כסא המלכות אחרי פרעה, למה הפסוק מתארו בתואר זה.

'''{{עוגן1|רש"י}}''' מביא דהטעם שלקו השבויים הוא בכדי שלא יאמרו יראתם תבעה עלבונם והביאה פורעניות על מצרים עי"ש, והנה אע"פ שאין בזה שום הגיון, מ"מ הגוים שאינם רוצים להודות בכוחו של הקב"ה היו יכולים לומר כן, וצ"ל ששבויים אלו היו ממדינות אחרות, דאל"כ איך הם יאמרו יראתם תבעה עלבונם, מאחר שגם יראת מצרים לקתה.

'''{{עוגן1|ובני}}''' השפחות פרש"י דלקו כיון שאף הם היו משעבדים בהם ושמחים בצרתם, והשפ"ח מפרש שצריך את שני הטעמים, כי על שמחה לצרתם בלבד לא היו נענשין כיון שלא עשו מעשה, ובאמת לולא דבריו י"ל דאע"פ שעל שמחה לאיד לא מענישין בידי אדם, מ"מ השמח שעושים צרות לאחרים נענש בידי שמים כאילו שהוא עושה צרות בעצמו.

שם. '''{{עוגן1|וכל}} בכור בהמה.''' פרש"י לפי שהיו עובדין לה וכשהקב"ה נפרע מן האומה נפרע מאלהיה. במכילתא {{ממ|להלן י"ב כ"ט}} מפרש הטעם שמתו שלא יאמרו יראתנו הביאה עלינו את הפורענות, והנה המצריים עבדו לכל הבהמות ולאו דוקא לבכורות, וכדכתיב {{ממ|לעיל ח' כ"ב}} הן נזבח את תועבת מצרים וגו', ולמה רק הבכורות מתו, וגם מהאנשים נענשו רק הבכורות אע"פ שכולם שיעבדו אותם (אלא שהאחרים נטבעו אח"כ בים).