עריכת הדף "אור שמח/קרבן פסח/ד" (פסקה)

== ח ==

'''פסח שנתערב בשלמים יקריבו כולן שלמים.''' 

''' הכס"מ ''' כתב זה פשוט עפ"י מה שנתבאר דמותר פסח קרב שלמים, ואני אומר לא כן אבי דמה דפשיטא ליה למרן הנה תוספתא ערוכה סותרת זה והיא בפ"ט, נתערבו בשלמים ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביאו בדמי היפה שבהן פסח ובדמי היפה שבהן שלמים קרב פסחו יביא בדמיו פסח אחר יעו"ש, ואם נימא דטעמא של התוספתא משום דסברה בע"ח נדחין ורבינו אזיל לטעמו דאין בע"ח נדחין וסובר בפסח שאבד ונמצא קודם שחיטת הפסח דקרב שלמים, ז"א דהא בסיפא פליג ר' שמעון בנתערבו בבכור ואיהו סובר בע"ח אינם נדחין ואפ"ה לא פליג ברישא וטעמא דאיתא בתוספתא שלמים שנתערבו בשלמים הבאין מחמת הפסח ירעו עד שיסתאבו כו' ויביא בדמי כו' שלמים ויאכלו ליום ולילה ע"ח, ובדמי היפה שבהן שלמים אחרים ויאכלו לב' ימים ולילה אחד, הרי חזינא דטעמו משום דמותר הפסח נאכל ליום ולילה ושלמים נאכלין לשני ימים ולילה ולא מייתינן קדשים לבית הפסול, וא"כ תמיה על רבינו איך פסק דיקריבו כולן שלמים הא השלמים באין לידי פסול שנאכלין כמותר הפסח וכן אמר הגמרא פסחים {{ממ|דף פ"ט}} דמותר הפסח נאכל ליום ולילה וזה כתוספתא הנ"ל וצע"ג:

''' אולם ''' מהא גופא סייעתא לרבינו דאמאי לא פליג ר' שמעון דסבר דמביאין קדשים לבית הפסול ולימא דהן עצמן יקרבו שלמים ויאכלו ליום ולילה כמו דפליג בנתערב בבכור ובמעשר, וע"כ משום דתניא בתוספתא שם בן עזאי אומר שלמים הבאים מחמת הפסח הרי הן כפסח לכל דבר אלא שהן נאכלין ליום ולילה, ובמאי קאמר הרי הן כפסח ע"כ דאינו טעון סמיכה ונסכים וחזה ושוק, ולכך לא פליג ר"ש דסבר כבן עזאי וא"כ לא מצי למימר יקריבו הן עצמן דהא פסח לא בעי סמיכה ומותר דיליה ג"כ לא בעי סמיכה ואלו שלמים טעונין סמיכה וכמו דאמר {{ממ|בדף פ"ט}}. וליכא למימר דאכתי יפלוג בקרבן נשים ז"א דהא ר"ש סובר דאין שוחטין על אשה בפ"ע רק עושין אותה טפילה לאחרים, וא"כ הוא ודאי קרבן אנשים ואין להקריבו משום סמיכה וסובר רבינו דהא דמרבינן שיהא נאכל ליום ולילה היינו משום דדמי בכל מילי לפסח לבן עזאי, אבל לדידן דנפק"ל מאם כשב דמייתי גמרא {{ממ|בדף צ"ו}} לסמיכה ונסכים וחזה ושוק שהן כשלמים לכל דבר תו ודאי דנאכל לשני ימים ולילה אחד כדין שלמים גמורים והסוגיא {{ממ|דדף פ"ט}} קאי לבן עזאי דתנא דתוספתא סבר כוותיה ודוק:

''' אבל ''' מה נעשה אם נעיין במקור הך דרשא בתו"כ דאם כשב לרבות פסח שעבר זמנו ושלמים הבאין מחמת הפסח לכל מצות שלמים שיטענו סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק כו' לכל מצות שלמים כו' אבל אין נאכלין אלא ליום ולילה כתחלת הקדשן [פירוש אע"ג דפסח אינו נאכל ביום זה הוא מצות חוציי כמו על מצות ומרורים יאכלהו וכיו"ב אבל למחרתו הוא נותר גמור ובכרת ומתפגל אם חשב לאכול בו ולכן המותר הבא מכחו נעשה נותר ביום ולילה כהפסח] בן עזאי אומר אינן נאכלין אלא בלילה ואינן נאכלין אלא צלי, הרי דתנא דסבר דהוא כשלמים איהו מודה שנאכל ליום ולילה רק בבן עזאי פליג תנא דתו"כ עם תנא דתוספתא אבל בזה לא פליגי ואיהו דיליף בצו מתודת שלמיו שלמים הבאים מחמת פסח. וזה נראה ברור דלראב"ע דפסח אינו נאכל רק עד חצות ובחצות נעשה נותר תו מותר הפסח כתחלת הקדישו ונאכל רק עד חצות מן התורה. ומסולק מה שהביאו האחרונים מהא דפריך וניתי מותר הפסח וניתני דהלכה כרע"ק יעוין בישועות יעקב, ולפ"ז בטלה ראייתם דלראב"ע גם מותר פסח עד חצות ודוק. יהיה איך שיהיה דברי רבינו מופלאין וכן מפורש {{ממ|בדף פ"ט}} דמותר פסח נאכל ליום ולילה ובעי סמיכה וצע"ג:

''' ובזה ''' מצאנו דכיון דתמורת פסח יש לו דין מותר פסח והוא נאכל ליום ולילה כעיקר הקדישו כמו שפירשו בתוס' פ"ק דזבחים {{ממ|דף ט'}} דזה מקרי שלמים הבאין מחמת פסח, א"כ כי מרבה סוף בכורות מקרא דאם מן הבקר דאחד עשר שבמעשר קרב שלמים א"כ סתמו כל כמה דלא אית לן הוכחה אפכא מרבה ליה גם לזמן אכילה לשלמים דלכולהו מילי איתקוש, וכיון דתמורת שמו דמעשר נאכל לזמן שלמים מסתמא תחלת הקדשו, ג"כ יש לו דין שלמים להיות נאכל לשני ימים וילפינן לזמן אכילה דמעשר מזה ורבנן בתוס' ורש"י סוף איזהו מקומן חקרו בזה יעו"ש ודוק: