עריכת הדף "
אבן האזל/גניבה/ט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == '''היה הדבר ברור לבעל הבית שזה הגנב הבא עליו אינו הורגו ואינו בא אלא על עסקי ממון אסור להרגו ואם הרגו ה"ז הורג נפש, שנאמר אם זרחה השמש עליו אם ברור לך הדבר כשמש שיש לו שלום עמך על תהרגהו, לפיכך אב הבא במחתרת על בנו אינו נהרג שודאי שאינו הורגו, אבל הבן הבא על אביו נהרג.''' ''' דברי ''' הרמב"ם הם מפורשים בסנהדרין דף ע"ב דמקשי תרי ברייתות אהדדי דבחדא קתני אם ברור לך הדבר כשמש שאין לו שלום עמך הרגהו ואם לאו אל תהרגהו, ובאידך קתני אם ברור לך כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו ואם לאו הרגהו, ומוקמי קמייתא באב על הבן ואידך בבן על האב. ''' אכן ''' קשה דהיה להרמב"ם לומר דבאב על הבן אם ברור לו שאין לו שלום עמו יהרגהו, איברא דגם סוף הברייתא השניה בבן על האב דאם ברור לו שיש לו שלום עמו על יהרגהו ג"כ לא הביא, וכבר הרגיש בזה הכ"מ וצ"ל דכיון דכתב בטעמא דמותר להרגו משום דחזקתו שיהרגנו, וא"כ אם ברור לו שלא יהרגנו כבר מפורש דאסור להרגו, וכן אפשר לומר כאן דכיון שכתב בטעמא דאסור להרוג אב הבא על הבן שודאי שלא יהרגנו א"כ אם ברור לו שיהרגנו פשיטא דהוי ככל אדם. ''' אכן ''' אפשר לומר באופן אחר דבריש פסחים איתא בהא דכתיב לאור יקום רוצח וגו' דהכי קאמר אי פשיטא לך מילתא דאנפשות קאתי רוצח הוא וניתן להצילו בנפשו ואי מספקא לך מילתא כלילה יהי' בעיניך כגנב ולא ניתן להצילו בנפשו, וכתבו בתוס' שם דהאי קרא באב על הבן מיירי ולכן לא ניתן להצילו בנפשו אלא כשיודע ברור שלהורגו בא, אבל קשה טובא מה דסתמו שם בגמ' ולא הוזכר כלל דמיירי באב על הבן, ונראה דא"צ לזה דהא דין מצילין אותו בנפשו ודין מחתרת הם שני דינים כמש"כ בהלכה ח' מדברי התוס' בסנהדרין דבמחתרת רשות וברודף חובה, וכן מפורש בדברי הרמב"ם כמש"כ שם, וא"כ לא צריך כלל לומר דבפסחים מיירי באב על הבן דבפשוטו מיירי סתמא בכל אדם, דהא מיירי בדין ניתן להצילו בנפשו ובזה שפיר בעי רוצח ודאי. ''' ולפי"ז ''' נוכל לומר דגם הכא דאמר באב על הבן דאם ברור לך הדבר כשמש שאין לו שלום עמך הרגהו היינו דברור שהוא בא להרגו דבסתמא אמרינן דודאי אב על הבן מרחם אם לא שהוא רואה ממש שהוא רודף אחריו דאז גם באב הוי רוצח, וממילא בזה לא צריך כאן הרמב"ם להשמיענו, דזה כבר אינו בדין מחתרת אלא בדין ניתן להצילו בנפשו שכתב בפ"א מה' רוצח ושם לא חילק בין אב על הבן או שאר אדם דכיון דאנו רואין שהוא רודף אחריו הוא רוצח וניתן להצילו בנפשו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף