עריכת הדף "
אליה רבה/אורח חיים/תמז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==מה== [מה] '''[לבוש] ויוליך הנאה וכו'.''' הב"ח מחלק דבדבר לח לא מהני הולכת הנאה לים המלח ואפילו ביבש כשנתערב כזית ומרמ"א ולבוש משמע דלעולם מותר בהנאה על ידי פדיון הולכת הנאה לים המלח וכן דעת עולת שבת וכן עיקר דהא הרבה פוסקים מתירין אפילו באכילה ואחר פסח כשנותן כזית בכדי אכילת פרס, ועוד הא עיטור בטור סימן תמ"ח מתיר בהנאה אפילו חמץ בעין אחר ביטול לכן יש להקל בהנאה כשאין זית בכדי אכילת פרס, והט"ז ומגן אברהם חולקין ומקילין יותר ואינו כן מנהגינו. וזוכרני שפסק זקני הגאון זכרונו לברכה בחמאה ששרה בה פת וקמח דיוליך הנאת פת או קמח לנהר וימכור החמאה לכותים, וכן פסק במצה כפולה כשנמצאת אחר פסח דישליך הכפל לנהר גם הנאת הבלוע מאותו כפל ושיעורו בפרוטה והשאר למכור לכותים אבל אם היה ששים במצה נגד הכפל ישליך הכפל לנהר והשאר מותר אף באכילה והוא הדין בחיטה הנמצאת במצה אפויה אחר פסח אבל בנפוחה אסור לעולם כולו בהנאה אף דאיכא ששים אפילו נאפה קודם פסח וכן בנמצא אחר פסח, כל זה קבלתי מזקני הגאון זכרונו לברכה. וגיסי כתב בספר חק יעקב בסימן תס"א ס"ק להקל אחר פסח משום דמהר"מ ומגן אברהם קרי ליה חומרא בעלמא, ואני לא ראיתי בלשונם רק חומרא ולא בעלמא ובסוף סימן תס"א יתבאר מקבלת הגאונים שחמץ גמור הוא וכן בחק יעקב גופיה משמע שיש לאסור. ונראה בנתערב יבש ביבש בטל ברוב ומותר לבשל ואף ביורה דעה סוף סימן ק"ט יש מחמירין בזה ודאי יש להקל ואף שנתערב על ידי פירור נראה בזה להקל ולא אמרינן דהוי כקמח דהוא לח בלח ועוד דיש אומרים דגם קמח הוי יבש ביבש, ואם נודע תערובת קודם ועבר ואשהייה לדעת הב"ח כשיש בו כזית חמץ אף שאין בו כזית בכדי אכילת פרס כיון דאין בו ששים לא מהני פדיון ואסור בהנאה, אבל אם אין בו כזית אף שאין ששים מותר בהנאה על ידי פדיון, ודעת הט"ז אף בנודע מותר ועיין סימן תמ"ח סעיף ה', ולפי זה הוא הדין במין במינו כגון קמח בקמח כשנתבטל ברוב קודם פסח דמותר לאחר פסח בהנאה אבל באכילה אסור עיין ריש סימן תמ"ב. ואגב אזכיר מה שתמה בקונטרס אחרון בספר שער אפרים על בית יוסף שהקשה מנא ליה להמיימוני דאסור באכילה הא ראיה מפסחים דף מ' דהדר רבא מקמייתא, ולא קאמר שיוליך הנאה לים המלח, עד כאן. ולעניות דעתי לא קשה מידי דהש"ס מיירי קודם פסח אבל בבית יוסף מיירי אחר פסח והוא ברור, ועוד דבש"ס מיירי מחמץ בעין והבית יוסף מיירי על ידי תערובת ודו"ק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף