עריכת הדף "תורה תמימה/שמות/לח" (פסקה)

== כו ==

'''בקע לגלגלת. ''' שאל קונטרוקוס השר את ר׳ יוחנן בן זכאי, בגבוי כסף אתה מוצא מאתים ואחת ככר ואחת עשרה מנה, דכתיב בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקודש, ובנתינת הכסף אתה מוצא מאת ככר (פ׳ כ"ז) אמר ליה, משה רבנו גזבר נאמן היה ובקי בחשבונות, ומנה של קודש כפול היה {{תוספת|ה|באור הענין, כי בס"ה היו לת"ר אלף ושלשת אלפים ותק"ן איש מאתים ואחד ככר וי"א מנה, דככר הוי ס' מנה ומנה ק' דינר שהם כ"ה סלעים, ושקל דאורייתא הוי סלע, וכשתחשוב ס' פעמים כ"ה נמצא בככר אלף ות"ק מאות סלעים שהם ג' אלפים חצאי שקלים, תמצא לג' אלפי ישראל ככר כסף לג' מאות אלף ק' ככר לת"ר אלף מאתים ככר ותק"נ הנשארים אלף ותשע"ה סלעים, צרף סלעים ועשה מהם מנים מכל ק' סלע ד' מנים הרי לאלף ות"ק סלעים ככר אחד פשו להו רע"ה סלעים שהם י"א מנים, ושאלו השר שהיה לו למשה מן החצי ק' ככר וחצי וה' מנים וחצי, והוא לא נתן אלא ק' ככר כדכתיב ויהי מאת ככר הכסף, והשיב לו ר' יוחנן בן זכאי, שמנה של קודש כפול היה שהיו בו נ' סלעים והו"ל ככר של קודש ס' מנה של נ' נ' סלעים שהם ק"כ מנה, באותם ק' ככר הוו ר' ככר והאחד ככר וי"א מנה היה האלף ותשע"ה שעשה ווים לעמודים, כמבואר בפ' הבא.  וכתבו רש"י ותוס' בהמשך לשון השר וז"ל, ואע"פ דכתיב בפסוק כ"ח ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים אלמא דיותר ממחצה החזיר, אך אותו הפסוק לא הזכיר השר שהיה מתכוין לקנטרו בדברים, עכ"ל, ולדבריהם קשה למה לא השיב לו ריב"ז מזה הפסוק, אבל האמת הוא כמבואר בירושלמי סנהדרין ספ"ק דבאמת השיב לו מזה הפסוק ורק השר דחה זה, משום די"ל דמפני שאין עולים לחשבון ככרים של עשיריות ושל מאות לא מנאן אלא בפרוטרוט, דלא מצינו שחשב הכתוב ככרים אלא של מאה ושל עשיריות. –  ודע דבירושלמי שם משמע דהלשון משה רבינו גזבר נאמן ובקי בחשבונות היה אינו מדברי ריב"ז אלא מדברי השר, כלומר שאח"כ הודה לו השר בלשון זה, וחסר שם המלות משה רבינו אלא גזבר נאמן היה וכו', וכאן בבבלי הלשון מסורס, וצ"ל א"ל מנה של קודש כפול היה, א"ל [השר] גזבר נאמן היה וכו', ודו"ק.}}. (בכורות ה׳ א׳).


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{הערות תורה תמימה}}



{{שולי הגליון}}