עריכת הדף "
שרשי הים/קרבן פסח/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == {{מרכז|{{גופן|4||'''שורש דין הפשטת עור ק"פ בשבת'''}}}} '''ותולין ומפשיטין את כולה וכו'.''' מצאתי כתוב למו"ה כמוהרי"ן בשע"ה שכתב בדין זה וז"ל מ"ש מרן וז"ל נראה שכתב כן לאפוקי מר"י ן' ברוקה דקאמר בתוספתא מפשיטי' עד החזה וכו' אשתמיט מיניה סוגייא דפ' כל כתבי דקי"ו ע"ב דאיתא התם הך פלוגתא להדיי' ובמנחו' ר"פ ר"י יע"ש ועיין להלח"מ שהק' על רבינו דשם בפ' כ"כ אסיקו בגמרא דלרבנן מפשיטו עד החזה ומחזה ולמטה שקיל להו בברזי וכ"כ התוספות בפ' א"ד וא"כ הי"ל לרבי' לפרש כן ותירץ דרבינו ס"ל דההיא דפרק כ"כ רבנן לדברי ר"י ן' ברוקה קאמרי דלדידהו מותר להפשיט להו לגמרי יע"ש והן הן דברי התו' בפ' כ"כ דקי"ז ד"ה דשקיל ליה ומן התימא על הרב הנז' איך אשתמיט מיניה דבריהם ז"ל גם דברי התוס' סותרים דשם כתבו וז"ל ועוד אומר ר"י דרבנן לדברי ר"י ן' ברוקה קאמרי כו' ואלו בפ' א"ד כתבו משם ר"י עצמו דלרבנן נמי השאר שקיל להו בברזי ותו ק"ל לדבריהם דפ' א"ד מהא דגרסינן בפ' ר"א דמילה דקל"ג ע"ב מאן תנא פירש אינו חוזר אמר רבה בר בר חנא אמר ר"י ריב"ב היא דתניא כו' י"ד שחל להיו' בשבת מפשיט עד החזה כו' והשתא אם איתא דלרבנן נמי שקיל להו בברזי דליכא שבות כלל מאי אירייא ריב"ב אפילו כרבנן נמי מצי אתי דע"כ לא קאמרי רבנן דמפשיטין את כולו משום דליכא איסור כלל משא"כ בציצין המעכבין את המילה דעביד איסורא דאורייתא אלא ודאי משמע דלרבנן מפשיטין את כולו כדרכו וכן ראיתי להרשב"א שם שהקשה כן ותירץ דרבנן לדברי ריב"ב קאמרי וכדברי' דפ' כ"כ אכן לדבריהם דפ' א"ד ק' טובא ושמא נאמר דה"ה דמצי אתי כרבנן נמי אלא משום דריב"ב קתני בהדיא מפשיט עד החזה ובדברי רבנן לא בא הדבר מפורש אלא מתוך שקלא וטריא נקט תלמודא ריב"ב.<br>''' ודע ''' שהתוספו' פ' כ"כ הקשו לפי שיטתם ז"ל שם דלרבנן מפשיטו כדרכו דא"כ אמאי לא חשיב ר"פ א"ד דחיית הפשט בהדי הנך דקתני התם ותירצו דמתני' בפלוגתא לא קא מיירי וק"ל שהרי מתני' קתני התם דמיחוי קרביו דוחה שבת וכ"ז שלא יסרח וכמ"ש רש"י והרע"ב שם ומשמע דס"ל מפשיט עד החזה כל דאתעביד ביה צורך גבוה לא דחי שבת משום חשש שמא יסריח שהרי טעמייהו דס"ל דמפשיטין את כולו קאמר רב יוסף התם דהיינו משום חשש שמא יסריח ואפ"ה לא שרי ריב"ב וא"כ דכותא נמי מיחוי קרביו דלריב"ב לא דחי שבת משום חשש שמא יסריח כיון דאתעביד צורך גבוה וא"כ איך כתבו דמתני' בפלוגתא לא קא מיירי ושמא נאמר דריב"ב דקאמר מפשיט עד החזה ה"ט משום דלא חיישינן שמא יסריח ותדע שהרי ר"א דקאמר התם טעמא שלא יהיו קדשי שמים מוטלים כנבלה ע"כ דס"ל דלא חיישינן שמא יסרח וא"כ דכוותא לרב יוסף דס"ל דחיישי' שמא יסריח בהא פליגי רבנן וריב"ב דריב"ב לא חייש שמא יסריח ורבנן חיישי ומיהו במיחוי קרביו כיון דרבים הם איכא למיחש טפי לשמא יסריח ומש"ה לכ"ע דוחה שבת כנ"ל.<br>''' וראיתי ''' למורינו הרב המופלא בספר עץ החיים בלשונות ד"ה שהקשה על רבינו ז"ל שהרי שם בפרק כ"כ אמרינן דטעמייהו דרבנן משום שמא יסריח וא"נ שלא יהיו קדשי שמים מוטלין כנבלה ואמרי' מאי בינייהו איכא בינייהו דמונח אפתורא דדהבא וא"נ ביומא דאסתנא ואי ס"ל לר' טעמא שלא יהיו קדשי שמים מוטלי' כנבילה הי"ל לאסור במונח אפתורא דדהבא ואיך התיר לגמרי להפשיט כולו יע"ש שהניחו בצ"ע והיא קו' רבתי ולדידי ק"ל עוד על רבינו דבפ' ר"א דמילה אמרינן מאן תנא פירש אינו חוזר אמר רבב"ח ריב"ב היא. הנה מבואר דלרבנן דס"ל מפשיטין את כולו ע"כ ס"ל דאפי' פי' חוזר ואף על גב דדחי התם תלמודא להא דרבה בר חנא היינו לומר דאפילו ריב"ב מצי סבר דאם פירש חוזר דע"כ לא קאמר אלא משום דליכא זה אלי ואנוהו כו' אבל כרבנן ודאי לא מצי אתי הך ברייתא כוותייהו וליכא למימר דע"כ לא קאמרי רבנן אלא משום דחיישינן שמא יסריח וא"נ משום ביזיון קדשים אבל גבי ציצין שאינן מעכבין את המילה אפי' רבנן מודו דא"כ אמאי קאמר רבב"ח מאן תנא פי' כו' ריב"ב היא כו' הא אפי' כרבנן מצי אתי ולפחות מיהא כדדחי תלמודא ודילמא ע"כ ל"ק ריב"ב כו' הי"ל למצדד לומר וא"נ ע"כ לא קאמרי רבנן אלא משום דחיישינן שמא יסריח כו' כדדחי תלמודא דכוותא ר"פ ר"י אלא משמע ודאי דע"כ ברייתא דפירש אינו חוזר לא מצי אתי כרבנן כלל דכיון דשרו התם אע"ג דאתעביד ביה צורך גבוה מטעמא דשמא יסריח ה"נ אית לן למימר גבי ציצין מטעמא דזה אלי ואנוהו דדא ודא חדא היא ומאחר שכן תימא על רבינו ז"ל דכיון דפסק כרבנן דמפשיטין את כולו איך פסק בפ"ב דמילה כברייתא דאם פי' אינו חוזר.<br>''' שוב ''' ראיתי להרשב"א בחי' שכתב דלמסקנ' דאוקימנא לה כרבנן דלחם הפנים אידחי כל מאי דאמרי' לעיל ואשמועינן דלא שייכא בפלוגתא דהנהו דלעיל כלל וליכא מאן דפליג עלה אלא ר"י דלחם הפנים לבד ולית הלכתא כותיה יע"ש ומ"מ לא ביאר לנו מה טעם יש לחלק בין ההיא דמפשיטין את כולו אליבא דרבנן אע"ג דאתעביד ביה צורך גבוה לההיא דציצין. ותו ק"ל טובא דממ"ש רבינו ומפשיטין את כולו וקורעו כו' ומוציא את האימורין מבואר דס"ל דהוצאת האימורין היא אחר הפשטת כולו והוא מן התימא שהרי מסוגיא הנז' מבואר דהוצאת האימו' היתה מיד כשהפשיט עד החזה בין בחול בין בשבת דאל"כ היכי קאמר תלמודא דברייתא דקתני פירש אינו חוזר אתיא כריב"ב והלא נהפוך הוא דכריב"ב לא מצי אתי שהרי קתני בברייתא דכל זמן שהוא עוסק במילה חוזר בין על ציצין המעכבין בין על ציצין שאינן מעכבים ואלו ריב"ב ס"ל דאפי' כל זמן שהוא עוסק כיון דאתעביד צורך גבוה לא דחי שבת ואדרבא כרבנן דריב"ב מצי אתי שפיר דע"כ לא קאמרי רבנן מפשיטין את כולו משום שהוא עוסק בו אבל פי' רבנן מודו וכ"כ שם רש"י בהדיא בד"ה מפשיט וז"ל והיינו פי' דתנן במסכת תמיד כו' והיה מפשיט ויורד עד שמגיע לחזה סילק את ידיו ומתעסק בניחוח קצת וגבי עולה דכליל כולה כו' וגבי פסח משהפשיט עד החזה ויכול לסלק את האמורין מוציאין מיד והו"ל פרוש מן ההפשט כו' יע"ש וכ"כ הריטב"א בשיטת כ"י וז"ל וחכ"א מפשיטין את כולו כלומר יתן האמורין כשיגיע לחזה ואח"כ יחזור ויפשוט דגמר מעשה ראשון הוא וכיון שכן תימה על רבינו איך כתב ומפשיטין את כולו ואח"ך מוציא האמורין והי"ל לומר דמפשיט עד החזה ומוציא האימורין ואח"כ מפשיט את כולו כדרך שכתב גבי עולה בפ"ו מה' מע"הק ד"ה יע"ש.<br>''' כי ''' ע"כ אלה לדידי חזי לי ליישב הכל ולומר דלר' ז"ל קשיתיה קושיית התוספו' שהקשו שם בד"ה דשקיל וז"ל וא"ת הא דתניא בסוף ת"נ תנא חשכה נותן פסחו בעורו א"כ לאו בברזי הוה שקיל ומשמע דבשבת איירי דאמתני' דהתם קאי דקתני י"ד שחל בשבת וכו' כי ע"כ ס"ל דמתני' דפרק ח"נ פליגא דריב"ב דריב"ב ס"ל דבין בחול בין בשבת היה מפשיט עד החזה ומוציא האימורין מיד ואח"כ מפשי' את כולו דומיא דעולה דמפשי' עד החזה ואח"כ חותך הראש והילכך ס"ל דבשבת לא היה מפשיט אלא עד החזה דכיון דצריך להוציא האימורין מיד הו"ל פירש וכדין ציצין שאינן מעכבין את המילה דקתני בברייתא דאם פירש אינו חוזר אמנם מתני' דפרק ת"נ משמע דפליגא וס"ל כסתם מתני' דא"צ להוציא את האימורין מיד כשמפשיט את החזה ודוקא בעולה דינא הכי ותדע שהרי קתני מתניתין י"ד שחל בשבת מניח ידו כו' ותולה ומפשיט ודוק עכ"ל. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף