עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/יא" (פסקה)

=== אך מעין ובור מקוה מים ===
וברש"י: ... ועוד יש לך ללמוד, 'יהיה טהור', הטובל בהם מטומאתו.

הנה ידוע חידושו של הכסף משנה (הל' שאר אבות הטומאות פ"ו הט"ז) שדייק בדברי הרמב"ם שם - ובמקור דבריו בתוספתא במכשירין פ"ב ה"ב, ז"ל: ונראה מתוך דבריה שהטעם מפני שאין הטמא נטהר אלא בעלייתו מהמקוה, לא בעודו בתוך המקוה, עכ"ל הכס"מ. ולפי דבריו, מה שמבואר במשניות שאף כשנחסר המקוה מארבעים סאה בעת שהיה במקוה - טהור, זהו משום שכאשר נחסר המקוה נחשב כאילו שהאדם יצא מהמקוה, דמה לי אם הוא יצא מהמקוה או שהמקוה יצא ממנו.

וכתבו האחרונים שלפי זה ייצא שאם נטמא וטבל במקוה ושהה בפנים עד לאחר שקיעת החמה, נחשב שנטהר רק ביציאתו וא"כ לא היה הערב שמש לאחר הטבילה, וצריך לחכות לשקיעת החמה שלמחרת.

אמנם הביאו שבראשונים משמע (-ראה תוס' הרא"ש שבת לה. בשם הר"ש, וישנה גרסא כזו בתוס' שם ד"ה וירד, וכך נוקט המהרש"א שם בדעת התוס') שהטובל נטהר מיד בכניסתו למקוה, ודלא כהכס"מ.

והביאו בשם הצפנת פענח (ורשה סי' רעו) אשר נוקט בשיטה אמצעית, שלאחר שיצא נטהר למפרע מזמן כניסתו למקוה. ונראה שבמקרה הנזכר של הערב שמש, בין להראשונים שנטהר בכניסתו, ובין להצ"פ שלמפרע נטהר בכניסתו, אכן ייחשב לו בשקיעה זו כהערב שמש, ולא יצטרך לחכות להערב שמש שלמחרת, ודלא כפי שיוצא לדברי הכס"מ. ונראה נפק"מ נוספת שבה הצ"פ יסבור כהראשונים, והיא כשהטמא נגע בכלי בזמן היותו במקוה, האם טימאהו, שלהראשונים והצ"פ הכלי לא נטמא, ואילו להכס"מ נראה שהכלי נטמא כיון שהאדם עדיין לא נטהר עד צאתו.

אמנם נראה שישנה נפק"מ נוספת שבה הצ"פ יסבור כהכס"מ ודלא כהראשונים, והיא בגוונא שהאדם טבל ומת בעודו במקוה (וכגון שטבע), שלדעת הראשונים נראה שעלתה לו טבילה בכניסתו למקוה, אולם לפי הכס"מ נראה שמכיון שלא יצא מהמקוה (בחיים), לא הועילה לו הטבילה. ובזה נראה שאף הצ"פ יודה שלא הועילה טבילתו למפרע, משום שהלא "במתים חפשי", ואין משמעות ליציאתו מהמקוה במצב שכזה, וא"כ נחשב כאילו לא יצא כלל, ודו"ק.

[ובעיקר חידושו של הכס"מ, ראה בזה בדבר אברהם (ח"ב, השמטות לסי' טו) ובספר המפתח ובספר הליקוטים (שהביאו מהרש"ש שכתב ע"ז 'והוא פלא').] [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 13:28, 4 באפריל 2021 (IDT)