עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/א" (פסקה)

== פסוק ב ==
=== מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן ===
וברש"י: הבהמה - יכול אף חיה בכלל, תלמוד לומר בקר וצאן. 

וביאר בשפ"ח הקצר (אותיות טו-טז) בשם הרא"ם שההו"א שאף חיה בכלל - כיון דחיה בכלל בהמה, שנאמר "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה". ת"ל בקר וצאן - דקרא יתירא הוא, דהא סתם 'בהמה' בקר וצאן הוא וכו', הו"ל כלל ופרט וכו'. 

ולכאו' הדברים סותרים זה את זה, דאם ההו"א היא ש'בהמה' כוללת אף חיה, וכדמצינו פסוק כזה, א"כ מדוע ה'בקר וצאן' הוא קרא יתירא. [דמשמע דאילולי מה שזה קרא יתירא א"א ללמוד מעצם המילים 'בקר וצאן' לאפוקי חיה, אלא רק מקרא יתירא שנהיה לכלל ופרט - שאז ממעט גם את הכלל.] וצ"ע.

שוב התבוננתי בלשון התורת כהנים, וז"ל: יכול אף החיה שהיא קרויה בהמה וכו', ת"ל בקר וצאן - אין לך בבהמה אלא בקר וצאן. ומשמע שנתחדשה הגבלה והגדרה, שכאן 'בהמה' כוללת רק בקר וצאן, אך לא מזכיר ענין כלל ופרט כהרא"ם. וכן בפירוש הראב"ד שם כתב: ת"ל בקר וצאן - פירוש מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו - עיכובא הוא. ומשמע שלא נזקק לדברי הרא"ם שזהו קרא יתירא וכלל ופרט, אלא זוהי הגבלה ב'בהמה' - למרות שבדרך כלל כוללת חיה, ועיין בזה. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 14:16, 18 במרץ 2021 (IST)

=== שם ===
יש להתבונן מדוע אכן אין קרבנות מחיות, דגים ותרנגולים. והנה לגבי תרנגולים כתב הרמב"ן (פס' יד), שהתורה בחרה בשני מינים אלו – תורים ובני יונה – לפי שהם מצויים לאדם וקרובים להתפס, ולא בחר בתרנגולים משום ריבוי זימתם. ולגבי חיות שמעתי מיישבים, שמכיון שאינן מצויות במקומות יישוב, לא ציוותה התורה להביא מהם [ונראה שג"ז מדויק מדברי הרמב"ן הנז', ודו"ק].

והנה שמעתי שמתרצים לענין מדוע אין מביאים דגים לקרבן, שזה משום שאין להם חלב ודם. והיינו שאי אפשר לזרוק את דמם ע"ג המזבח ולהקטיר את חלבם עליו. ואמנם יש להם נוזל הדומה לדם, אך מכיון שהלא מותר לאכול דם דגים, א"כ מבואר שאין לו 'דין ו'שם' דם, ודם שכזה אינו ראוי להקרבה ע"ג המזבח, ולכן אין מביאים דגים לקרבן.

וחשבתי לפי זה ליישב אף את מה שאין מביאים חיות לקרבן, שהלא חלב חיה הותר באכילה, וא"כ מבואר שאין זה נחשב כ'חלב' אלא כ'שומן', וא"כ יתכן שלכן אין להביאן לקרבן, משום שא"א להקריב את חלבן ע"ג המזבח.

אמנם יש לידע שהדבר תלוי במחלוקת רש"י והרמב"ן, אם ניתן לקרוא לשומן 'חלב'. דרש"י (חולין מה: ד"ה כל) כותב: כל חלב מקרי חלב בין טמא בין טהור ושומן אינו אלא לשון חכמים, ואילו הרמב"ן (לקמן ג, ט) מאריך לכתוב שדווקא השומן המכסה את הקרב נקרא 'חלב' לפי שהוא נפרד ואינו מתאחד עם הבשר, אבל שאר השומן שמתערב עם הבשר ונעשה כדבר אחד עמו, קרוי 'שומן' ולא 'חלב'. והאריך בזה. אמנם כתב שלא כל החלבים מוקטרים למזבח, וכן לא כל החלקים המוקטרים הינם 'חלב', שהלא הכליות ויותרת הכבד אינם חלבים, וכן באליה יש שומן ולא חלב. ולכאו' לפי זה קצת נדחים דברינו, משום שהיה ניתן להקריב חיות, ולהקטיר את 'שומנן'. ועדיין יתכן שמה שהתורה ציוותה להקטיר חלב – וכרוב החלבים – צריך דווקא כך, וא"א להביא במקומו שומן של חיה. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 14:16, 18 במרץ 2021 (IST)

=== תקריבו את קרבנכם ===
וברש"י: תקריבו - מלמד ששנים מתנדבים עולה בשותפות. קרבנכם - מלמד שהיא באה נדבת ציבור, היא עולת קיץ המזבח הבאה מן המותרות.

וביאר בשפ"ח הקצר בשם הרא"ם: דאם לא כן 'יקריב את קרבנו' מיבעי ליה. והא דנקט 'שנים מתנדבין', לאו דווקא שנים, אלא אפילו מאה, כל עוד שלא נשתתפו בה כל ישראל. אבל כשנשתתפו כל ישראל, כגון עולת קיץ המזבח, דין קרבן ציבור יש לה.

מקופיא צריך ביאור הדגשת השפ"ח הקצר שרק שנים או מאה - אך לא כל ישראל, שהלא אליבא דאמת לאחר שני הלימודים - התרבו אף כל ישראל מ"קרבנכם", וא"כ מהו הענין לחלק זאת לשני לימודים כאשר בשניהם הדין שוה. שוב ראיתי ברמב"ן כאן שעוסק בזה, עיי"ש. 

ויתכן לדון בזה ולחלק בין ציבור - כל ישראל, לבין אסופת יחידים, כפי שמצינו בגמ' בהוריות ו. ש"אין ציבור מתים", שזהו דין בקרבן 'ציבור', ולא ביחידים רבים. וא"כ יתכן שלכן נצרכים לשני לימודים נפרדים בזה. וראה בזה בגמ' יומא נ.

וכעת נראה ליישב בפשיטות, שכוונת הרא"ם היא שאכן ניתן להקריב ג"כ נדבת כל ישראל כקיץ המזבח, אולם אז יש לעולה זו גדרי ודיני 'קרבן ציבור'. ולפי זה ייצא שהפסוק כאן עוסק בין בעולת יחיד הבאה בשותפות - הנלמד מתיבת "תקריבו", בין בעולת ציבור הבאה מכל ישראל - הנלמדת מתיבת "קרבנכם". [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 14:16, 18 במרץ 2021 (IST)