עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/במדבר/ג" (פסקה)

=== ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם ===
וברש"י: בחייו. 

וביאר בשפ"ח הקצר בשם מנח"י: כי כן הוא הוראת "על פני אהרן אביהם", בעוד שאהרן בחיים יקומו הם לשרת תחתיו, אירע טומאה באהרן שימש אלעזר, אירע טומאה באלעזר שימש איתמר (במדב"ר ב כו). 

משמע שהם שימשו רק כאשר אירעה טומאה לאהרן. ולכאו' הלא הוא היה כהן גדול, והם היו כהנים הדיוטות, וכי חסרה עבודה לכהן הדיוט שאין הכה"ג עושה? ולכאו' תמיד יכלו להקריב קרבנות ושאר דברים שאינם טעונים כה"ג, ומדוע הוצרכו לחכות שאביהם לא יוכל לעשות זאת – שרק אז הם שימשו? 

[וחשבתי שאולי באמת הכוונה כאן לעבודת הכה"ג, שבזה הם מילאו את מקומו כשנטמא, וכפי שהמדרש (שם) הביא מעשה כזה בכה"ג שנטמא ואחיו מילא את מקומו באותו היום. ולפי"ז אף המ"ד השני שם במדרש שכיהנו במותו – שזאת רש"י בא לאפוקי כאן בכתבו "בחייו" – אין הכוונה שעד אז לא עבדו כלל, אלא שבתורת כהנים גדולים הם שימשו רק לאחר מות אהרן אביהם. ועיין בזה.]

והעירוני בהקשר לזה לדברי הספורנו (ויקרא כד, ג) עה"פ "יערוך אותו אהרן", וז"ל: אף על פי שהיתה הדלקת הנרות וכן קטרת התמיד כשרה בכהן הדיוט לדורות כפי מה שקבלו ז"ל, מכל מקום נאמר בשניהם 'אהרן', כי אמנם כל ימי המדבר היה ענין המשכן בכל יום כענינו לדורות ביום הכפורים שנאמר בו "כי בענן אראה על הכפרת". וזה כי בכל ימי המדבר נאמר "כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו וכו'", ולכן היה מן הראוי שיהיו מעשה הקטרת והדלקת הנרות בו הנעשים בפנים נעשים על ידי כהן גדול כמו שנעשים לדורות ביום הכפורים, עכ"ל. ולפי"ז מבואר היטב שבמדבר עיקר העבודה היתה באהרן, ובניו שימשו רק כממלאי מקומו כאשר נמנע ממנו לעבוד. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 08:36, 1 בפברואר 2021 (IST)