עריכת הדף "שדי חמד - פאת השדה/כללים/ד/ל" (פסקה)

==ד==

ד) בספר עבודת משא בהלכות גטין סימן כ"ד דף ע"ז ע"ג מר קעסיק בדין שליח הולכה שכתבו הפוסקים להזהיר לכתחלה שלא יהיה השליח קרוב לאיש או לאשה ובעובדא דידיה היה שעת הדחק שהמגרש היה מתנכר ובמקום כתיבת הגט לא נמצא שליח רחוק וכתב הרב כיון דמשמעות דברי הפוסקים הוא דרק לכתחלה הן מזהירין ובדיעבד כשר אם כן בנדון זה דהוי שעת הדחק מותר לעשות שליח קרוב לכתחלה דשעת הדחק כדיעבד דמי כמו שכתב הגאון תרומת הדשן בכתבים סימן קצ"ו בשם התוספות בפרק קמא דעירובין שכל דבר שיש בו טורח לתקן חשיב כדיעבד ולזה הסכים מ"ד הרב ג"פ בסימן הנז' בסוף אות מ"ג (כן כתוב בעבודת משא ומלת ג"פ נראה שפתרונה גט פשוט וכן הזכיר שם (בד"ה ולפ"ז) מ"ד ה"ר גט פשוט אלא שמה שהראה מקום לסי' הנז' שנראה שכבר הזכיר מקודם את הסימן הנה מקודם לכן לא הראה מקום באיזה סימן הם דבריו וחיפשתי וראיתי בגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק מ"ג (בד"ה אמנם וכו' קרוב לסופו) שכתב ויש לחקור במי שבא מארץ אחרת ואשתו עגונה בארץ אחרת ורוצה לשלוח גט לאשתו ולא נודע לנו שם האבות מי עבדינן עובדא לסדר גט לכתחלה בשם המגרש והמתגרשת לחוד וכתב שמלשון תשובת הרשב"א על יהודי שבא מארץ אחרת ולא נודע שם אביו אם לא כתב שם אביו בגט כשר משמע דאינו מכשיר רק בדיעבד וכו' ומסיק (בגט פשוט) דהוא הדין במי שבא מארץ אחרת כותבין את הגט בשם המגרש והמתגרשת לחוד ומאי דנקט הרשב"א וכן תפסו לשון זה הרא"ש והטור לאו דוקא בדיעבד ממש דאפילו לכתחלה חשיב דיעבד כמו שכתבו הפוסקים בכמה מקומות דכל דבר שיש טורח לתקן חשיב דיעבד וכמו שכתוב בכתבי מוהרי"א סימן קצ"ז עכ"ל הרב. גט פשוט שם ועתה אשוב לסיים דברי הרב עבודת משא) ועיין להרב שלחן גבוה בכללים אות ע"א שכתב כן בשם מהר"ש הלוי וכנסת הגדולה יו"ד דכל שאסור לכתחלה ומותר בדיעבד אם הוא שעת הדחק מותר לכתחלה ולפי זה בנדון דידן נמי כשר לכתחלה וכו' אלו תורף דב"ק: