עריכת הדף "פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/נג" (פסקה)

== ד ==

'''ורואין.''' עש"ך הנה העיר בזה דהר"ב ארכביה לש"ד ואו"ה והם רחוקים דש"ד מטריף מטעם איעכול ניביה בבהמה ואף שאין נצרר הדם ומ"ש האחרונים שהוא נגד גמרא תי' הב"ח דמפרש שמוטת יד כשירה היינו ראש עצם התחתון הסמוך לפרק השני ושמוטת ירך כה"ג טרפה וה"ה נשבר סמוך לגוף טרפה מטעם הנ"ל מחשש איעכול וא"א בקיאין בבדיקה עב"ח ויראה דהיינו סמוך בגודל חיישינן שמא איעכול ניביה הא רחוק לא חיישינן עיין סימן נ"ה נ"ו ובוקא דאטמא יע"ש ולא חיישינן ג"כ ברחוק שמא ניקבה הריאה ואפשר בהמה גרע טפי שדורסת על רגליה ומ"מ ברחוק אין להחמיר ועיין פר"ח אות ד' בבהמת עובד כוכבים יש לאסור נשמט ונשבר ונחתך בידי הבהמה ולא בהמות ישראל. וממרוצת דברי הש"ך שהביא כמה דעות משמע שדעתו לאסור בשמוטה בבהמה ולא הבינותי גם על הב"ח קשה וכיון דלקמן סי' נ"ה ס"ג בנשמט הקולית משוק פוסקין להתיר אף באין ה"מ וכרשב"א שם דשמוטת ירך היינו בוקא דאטמא ומיניה שמוטת יד היינו כה"ג וכשירה י"ל דלאו דוקא דהא כדאיתא והא כדאיתא דע"כ שמוטת גף סמוך לגוף ה"ה כ':

'''אמנם''' מ"ש הש"ך דט"ס בתשב"ץ בעוף דטרפה בלא"ה משום ריאה לא הבינותי דתיבדק הריאה ואלו איעכל ניביה טריפה משום ניביה ולא מהני בדיקת הריאה. ויש לראות לש"ד דחושש משום איעכול איך יתיישב ברייתא דלוי כל מש"ח כו' והא יתר בהמה מעוף שמוטת יד ואיעכל ניביה בבהמה טריפה ובעוף אם בודק הריאה כשירה וכ"ת דברייתא כרב דעוף אין לו בדיקה איך יתרץ ליה לשמואל ור"י ועוד דלרב תקשה יתר עוף דאין לו בדיקה ואיעכול יש לו בדיקה ומיהו לזה י"ל כל דלאו מיניה מיטרפא לא קחשיב תדע דאמאי לא חשיב יתר עוף דצריך בדיקה וכדאמרן. ומ"מ קשיא עוד דאם כן הב"ח והש"ך ופר"ח מזכין שטרא לבי תרי דכאן בבהמות עובד כוכבים עכ"פ אסור באיעכול ניביה ולדידן א"א בקיאין ופוסקין דבעוף תבדק כו' אלא שא"א בקיאין א"כ קשיא ברייתא דלוי {{אצבע מורה}} גם לעיטור דפוסק דלא מהני בדיקה בעוף קשיא ברייתא דלוי אם לא דכש"ד או דלאו מיניה לא חשיב. הראב"ן מפרש נשברו אגפיו בעוף כשר היינו ע"י בדיקה בצלעות יש לעיין קצת א"כ אמאי לא אשמועי' רבותא נשמטו כשירה ע"י בדיקה בריאה כיון דמתני' כשירה בבדיקה קאמר י"ל: