עריכת הדף "פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/סה" (פסקה)

== ד ==

'''אפי'.''' עט"ז וכל הני הם בעיא דלא איפשיטא. ועיין כה"ג בהגהות הטור אות ד' בשם בה"ג דנוהג בחיה דבכלל בהמה. ובכה"ג כתב בלא"ה דבכף תלה רחמנא. ובאמת יש לתמוה אטו בהמה כתיב בתורה ואפילו עוף היה רוצה לאסור אי לאו דאין כף שלו עגול. ומה"ט ג"ה נוהג בכוי דבכף תלה רחמנא אף שהוא בריה בפ"ע. ודע דג"ה של אדם אסור אף למ"ד בשרו מותר הרשב"א בתשובה שס"ד דאית ליה כף ועוד דמעשה בדידיה הוה הביאו הפר"ח אות ט"ו והמ"ל במ"א בפ"ב וח' ממ"א ונ"מ לדידן דבשר אדם אסור מ"ה עיין סימן ע"ט מ"מ איו בג"ה בנ"ט גם פסול לעדות מ"ה דלוקה משא"כ בשר אדם בעשה:

'''והנה''' הטור לא הביא כאן דאין נוהג בטמאה וגם בטריפה מבטן דאיסור גיד בא לאחר מיכן שבא על הכף עיין ר"פ ג"ה ובתוס' שם גם קודם לא נקשר אבריו בגידיו יע"ש אין איסור חע"א ונ"מ דג"ה הוה בריה עיין סימן ק':

'''נסתפקתי''' בג"ה דהוה בריה אם הוא שלם היינו שעל הכף אף שאין בו כזית דמילקא עליה ומה שיש מן הספק הוא אם חצי שיעור אסור מן התורה בג"ה כשאר איסורין או לאו. גם אי אכלו כזית ג"ה כא"פ אי מצטרף או לאו. ומה שהביאני לזה הוא דביומא ע"ד א' ח"ש מרבינן מכל וגם טעמא דחזי לאיצטרופי וכתבו כולן דכל דלא חזי לאיצטרופי אין איסור מ"ה ובסימן ס"ב כתבנו מזה א"כ אני מסופק הא דאמרינן חזי לאצטרופי אי הפי' הואיל אי יאכל מעט מעט כזית כא"פ יבא לידי מלקות וכרת מש"ה אסרה התורה ח"ש שלא ישכח ויאכל מעט מעט או הפי' חזי לאיצטרופי הוא דאם נתיר לו ח"ש יאכל בב"א עם ח"ש אחר ויהיה שיעור שלם. והנה בג"ה קי"ל עץ הוא והתורה אסרתו ובספג"ה אמרינן חלקו מבחוץ פטור ופרש"י חלקו לזית ואכל כא"פ משום דאין לך בו אלא חידושו ואם באמ"ה הוה חידוש דאוכל בשר הואיל ומצטרף גיד ועצם כ"ש ג"ה דעץ בעלמא לומר בו אין לך אלא חידושו והלכתא דכזית כא"פ לא נאמרה כאן והר"מ ז"ל בפ"ז ממ"א פסק דחלקו בחוץ פטור וכפרש"י עיין לח"מ שם א"כ כ"ש ג"ה ולפ"ז יהיה ח"ש מותר מ"ה בג"ה דלא שייך חזי לאצטרופי. ואל תשיבני מאיסורי הנאה דאסור בכ"ש ולו שלוקין על הנאה לסמ"ג ושאר פוסקים כמו שהאריך המ"ל בהל' יסודי התורה מ"מ איסור איכא בה"ש והא לא חזי לאצטרופי דהלכתא כא"פ לא נאמרה על הנאה כ"א על אכילה מ"מ אכילה הוא דבעינן כזית וכי רביה קרא להנאה בכ"ש נמי רביה דנהנה הוא ועפר"ח א"ח ה"פ לענין ח"ש בב"י ועשו"ת ח"צ בסי' נ"ז דשיער א' בנזיר חזי לאצטרופי היינו שישיר שתיהן בב"א והדברים ארוכים ואי"ה בא"ח בפרי ה"פ ובס' שושנת העמקים אבאר זה. ומ"מ למידן מהני מילי מעלייתא דאם אכל כזית ג"ה כא"פ דאין לוקה דאין לך בו אלא חידושו כמו באמ"ה דחלקו בחוץ פטור ונ"מ דלא מיפסל לעדות מ"ה וכחמור {{אצבע מורה}} ונ"ע ועמ"ש בש"ך: