עריכת הדף "ערך/תשעה באב" (פסקה)

===דברים המותרים===
בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקנד#ב|שם ס"ב]]}} כתב
אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה, ואם יש ביניהם פסוקי נחמה - צריך לדלגם. ומותר ללמוד מדרש איכה ופרק אלו מגלחין וכן ללמוד פירוש איכה ופירוש איוב'.

ואיוב, יש אומרים דהיינו דווקא הפסוקים אבל הפירוש אסור שהוא עמיק טפי{{הערה|[[בית יוסף/אורח חיים/תקנד|בית יוסף]] בשם רבינו פרץ.}}. ויש אומרים שאף הפירוש מותר, ואף שיש בו עיון, ככל שמצטער יותר ומתקשה בלימודו עדיף טפי{{הערה|[[בית יוסף/אורח חיים/תקנד|בית יוסף]] בשם מהרי"ל, וכן פסק בשו"ע כמוזכר לעיל.}}.

ומדרש איכה, היינו אף פתיחתא דאיכא רבתי{{הערה|שם=אור לציון|שו"ת אור לציון {{ממ|ח"ג פרק כט שאלה א}}.}}

לא רק דברים שהם מענין תשעה באב מותרים בלימוד, שהרי פרק אלו מגלחין אין בו ענייני החורבן, אך כיון שאין בהם שמחה מותר{{הערה|עטרת צבי {{ממ|[[עטרת צבי/אורח חיים/תקנד#א|שם סק"א]]}}.}}.

וכן מותר ללמוד [[מסכת שמחות]]{{הערה|שם=אור לציון}}.

וכן מותר ללמוד הלכות אבלות [[רמב"ם/אבלות|ברמב"ם]] ובשולחן ערוך.

כל ההיתר הוא בלימוד בעלמא אבל אסור לפלפל ולישא וליתן אף בדברים אלו. בטעם הדבר כתב בעטרת צבי {{ממ|שם.}} משום דמפרסמי מלתא טובא. ומקור הדברים הביא ה[[בית יוסף/אורח חיים/תקנד|בית יוסף]] מהמהרי"ל.

המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תקנד#ה|סק"ה]]}} כתב שאף בדברים המותרים אסור ללמוד דרוש, קושיא או תירוץ{{הערה|וע"ע ט"ז {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/תקנד#ב|סק"ב]]}}, פרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/תקנד#ה|א"א סק"ה]]}}, אליה רבה {{ממ|[[אליה רבה/אורח חיים/תקנד#ד|סק"ד]]}} ומאמר מרדכי {{ממ|[[מאמר מרדכי/אורח חיים/תקנד#א|אות א]]}}.}}. ובשו"ת אור לציון {{ממ|ח"ג פרק כט שאלה א סק"א}} כתב להתיר במקום שאם לא ילמד בעיון ועמקות יבוא להתבטל לגמרי מלימודו.

;סדר התפילה, מעמדות ושנים מקרא
בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקנד#ד|שם ס"ד]]}} פסק: 'ומותר לקרות כל סדר היום, ופרשת הקרבנות, ומשנת איזהו מקומן, ומדרש רבי ישמעאל'. והרמ"א הוסיף בהגה: 'ומותר לחזור הפרשה בתשעה באב'.

;תהילים
הגר"ח פלאג'י {{ממ|[[מועד לכל חי/י#צ|מועד לכל חי, סימן י' אות צ']]}} כתב לאסור קריאת תהילים בתשעה באב, וכ"כ בשו"ת אור לציון {{ממ|ח"ג פרק כט שאלה א}}.

;ספרי מוסר
יש שהתירו, ראה שדי חמד {{ממ|אסיפת דינים, מערכת אבילות אות כה}} ומאירי {{ממ|[[מאירי/מועד קטן/כא/א|מועד קטן כא.]]}}
בשו"ת אור לציון {{ממ|ח"ג פרק כט שאלה א}} כתב להמנע מלקרוא ספרי מוסר בתשעה באב, ובפרט מהפסוקים ומאמרי חז"ל המוזכרים שם. ובטעם הדבר כתב שאינו דומה לדברים הרעים שהתירו ללמוד שבאלו לבו של אדם מצטער עליהם{{הערה|ראה לשון עטרת צבי לעיל בביאור ההיתר ללמוד פרק ואלו מגלחין אע"פ שאינו שייך לחורבן כיון שאין בהם שמחה. ויש לדון אם לטעם זה גם ספרי מוסר מותרים.}}

;חק לישראל
הגר"ח פלאג'י {{ממ|[[מועד לכל חי/י#צ|מועד לכל חי, סימן י' אות צ']]}} כתב לאסור קריאת חק לישראל בתשעה באב. וכ"כ בשו"ת אור לציון {{ממ|ח"ג פרק כט שאלה א}}.

;סדר מעמדות
בברכי יוסף {{ממ|[[ברכי יוסף/תקנד/ה|סימן תקנד אות ה]]}} כתב לאסור קריאת סדר מעמדות בתשעה באב. וכ"כ בשו"ת אור לציון {{ממ|ח"ג פרק כט שאלה א}}.

;כתיבת היתר עגונה
בשו"ת מהרש"ם {{ממ|[[שו"ת מהרש"ם/א/פד|ח"א סימן פד]]}} כתב שנדחק לגמור כתיבת התשובה העוסקת בהיתר עגונה בתשעה באב, ע"פ המבואר בשו"ת הב"ח החדשות {{ממ|[[שו"ת הב"ח החדשות/סז|סוס"י סז]]}} שמי שמתיר עגונה אחת בזמן הזה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים העליונה, להציל בחינה אחת מן אשת חיל, וכן הובא בנחל קדומים על איכה בשם הרה"ק ר"א חיון, עכת"ד.

;על נהרות בבל
מי שהוצרך לאכול בתשעה באב, פסק הגר"ח קניבסקי{{הערה|דעת נוטה ח"א {{ממ|תשובה כב הערה 21}}.}} שיאמר משהו מהלכות תשעה באב, כי לא התירו לומר דבר שהוא מסדרו של יום אלא רק בתפלות המחוייבות או בדברים שנהגו הכל לאומרם, משא"כ בזה שכל הענין לאומרו הוא כדי שלימד תורה על שולחנו אלא שבחרו לקיים דבר זה במזמורים אלו.