עריכת הדף "ערך/ערבות" (פסקה)

==האם ערבות בברכות היא דוקא לשאינו בקי==
הרבה סוברים שמוציאים רק לאינו בקי {{הערה|בה"ג (הל' קידוש והבדלה), שערי תשובה לגאונים (סי' קטז), משמעות ד' הרמב"ם בפאר הדור (סי' עה, וע"ש בהערות עוד נוסחאות), אורחות חיים (קדוש היום יד-טז), כלבו (ס"ס לא) מר"ש ור"א וריצ"ג, בעל העיתים (עמ' קצו) ובעל העיטור (הל' מצה ומרור, קלו סוף ע"ב), שבלי הלקט (סי' עב), מנהיג (שבת טו), מג"א (תקפה סק"ג).}} אכן י"א שמוציאים אף לבקי.{{הערה|שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג, סי' קיא) משם או"ז (ח"ב רסב), ר"ן (ר"ה לד.) הג"א ופ' רשב"ץ (ספ"ג דר"ה) מרדכי (סי' תשכא) ואחרונים (ח' ס"ה).}}

דברי הטור והשו"ע נראים סותרים, דבאו"ח (סי' תלב) לא חילקו בין בקי לשאינו בקי, וא"כ משמע דאף בבקי יכול להוציא, אמנם שם סי' רעג (ולהשו"ע גם בסימן ח') כתבו דדוקא בשאינו בקי הוא דמוציא. וע"ע בב"י (או"ח תקצד) שפסק להר"ן ומרדכי (שבהערה) שמוציא אף לבקי.

ובשו"ת די השב (או"ח א') תירץ, דהמקומות שהתירו רק באינו בקי הוא כשהמוציא כבר יצא, משא"כ בסימנים ח' ותל"ב המברך עצמו עדיין לא יצא. וכן הביא להג"א (ספ"ג דר"ה) ורא"ש (פ"ז דברכות סי' טו) דאף בבקי יכול להוציאו.

ועוד מביא שם לס' הפרדס לרבינו אשר בר חיים (שער ט', עמ' קנה) שהוא דעה ג' בענין, דאף כשהמברך יוצא בברכה זו לא מועיל לבקי. וציין לשיורי ברכה (או"ח ח' סק"ג) שהקשה ע"ד. וראה במחזיק ברכה (ר"ס תרפט, ור"ס תרצב).