עריכת הדף "ערך/ספק ברכות להקל" (פסקה)

==עצות למי שיש לו ספק==
=== בלשון לעז או תרגום ===
{{ערך מורחב|ערך=לשון לעז#לענין הזכרת השם וברכות}}.
עי' שו"ת רבי עקיבא איגר {{ממ|[[שו"ת רבי עקיבא איגר/א/כה|ח"א סימן כה]]}}{{הערה|הובא במיזם חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/ראש השנה/יח|ראש השנה יח]]}}.}} שהציע השואל באדם שנסתפק אם בירך או לא, שיחזור ויברך בלשון לעז, שהרי כשם שאין בכינוי לעז איסור מחיקת השם, הוא הדין שלא יעבור עליו על 'לא תשא', ומאידך יקיים דין הברכה, שהרי אפילו ברכת המזון נאמרת בכל לשון, ודחה רע"א דבריו וכתב שאינם מכוונים להלכה כלל וכלל, שגם הזכרת השם בלעז הרי היא בכלל 'לא תשא'.

אך לענין לשון תרגום מצינו בספר העמ"ש שאילתא נ"ג בשם ספר ברכת משה שמעיד על שלשה גדולי הדור, וביניהם החתם סופר{{הערה|אבל עי' דרכי חיים ושלום {{ממ|[[דרכי חיים ושלום/תצה|סי' תצה]] בהגה}} שכתב לעיין בחידושי חתם סופר {{ממ|ריש נדרים}} שהוכיח דגם באומר בריך רחמנא עובר משום לא תשא, ושכן כתב במהר"ם שיק {{ממ|על תרי"ג מצוות, מצוה עט}}, ושכן כתב בספר נמוקי אורח חיים {{ממ|סי' קסז}} שאין לברך בריך רחמנא בספק ברכה.}}, שהיה לו פעם ספק בברכת הלבנה ובירך '{{עע|בריך רחמנא}} מלכא דעלמא אשר במאמרו' כו'{{הערה|וכעין זה כתב בספר דרך פקודיך {{ממ|מ"ע ד בסופו, בהג"ה אות ה}} לומר בריך רחמנא מרי' מלכא דעלמא אשר במאמרו וכו', וסיים: וכן אני נוהג בכל ספק ברכות. ועי' עוד בספר אשל אברהם {{ממ|או"ח סי' ריט}} דבכל ספק ברכה יש לברך בריך רחמנא מרן מלכא דעלמא.}}. ועיין אפיקי ים {{ממ|[[אפיקי ים/ב/ג|ח"ב סימן ג]]}} שיצא לדון שבכל ספק ברכות הנהנין דדעת מהרש"א בפסחים {{ממ|קב.}} ור"י בתוספות {{ממ|[[תוספות/ברכות/יב/א|יב.]]}} שאין בכך דין ספק ברכות להקל, מכל מקום יברך בריך רחמנא. ועי' עוד פתחי תשובה הלכות חלה {{ממ|[[פתחי תשובה/יורה דעה/שכח#א|יו"ד סי' שכח ס"ק א]]}} בשם תשובת פרי תבואה {{ממ|סי' ס"ו}} דמדברי הפ"י {{ממ|ברכות דף יב}} נראה דיכול לומר בריך רחמנא מרא אשר צונו להפריש חלה דג"כ ליכא הזכרת שם ומלכות לבטלה כיון שהוא בלשון תרגום ואפ"ה יצא ידי ברכה אך דאין דבריו מוכרחים די"ל דאפילו בלשון חול ג"כ שייך הזכרת שם לבטלה, ע"כ.

===ויברך דוד===
עי' פתחי תשובה הלכות חלה {{ממ|[[פתחי תשובה/יורה דעה/שכח#א|יו"ד שכח סק"א]]}} בשם תשובת פרי תבואה {{ממ|סי' סו}} וז"ל: והרוצה להחמיר להפריש גם בברכה יעשה כאשר קבלתי מרבותי בכל כה"ג שיאמר דרך תפלה פסוקים של ויברך דוד בא"י א' ישראל כו' לך ה' הממלכה דאית ביה שם ומלכות ולסיים אח"כ ברוך אשר צונו להפריש חלה דבכה"ג ליכא חשש ברכה לבטלה. ע"כ. ועי' ציץ אליעזר {{ממ|ח"י סי' י"א}} שהאריך בזה. ובקובץ עיון הפרשה {{ממ|גליון נג, אשיחה בחוקיך אות נח}} תמה הגאון רבי ישראל גנס שליט"א {{ממ|מראשי ישיבת "קול תורה" לצעירים ורב קהילת "בני תורה" בית וגן}} במה דלא מצאנו לדברי המ"ב בכל המקומות דשייך בהו ספק ברכה דיאמר עצה זו, ונשאר ב"צ"ע רב לכאורה".

===למדני חוקיך===
לענין המסופק אם בירך, אם יש לו עצה שיאמר ברוך אתה ה' למדני חוקיך ויסיים הברכה - עי' צמח דוד על שו"ת רעק"א {{ממ|סי' כה אות א}}{{הערה|הובא במיזם חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/תענית/ג|תענית ג]]}}.}}.

===לומר המימרא בגמרא או ברמב"ם===
בספר דרך פקודיך {{ממ|מ"ע ד בסופו, בהג"ה אות ה}} כתב: אמרו לי מגידי האמת בשם אדמו"ר הרב מה"ר יעקב יצחק זצוק"ל [כונתו להרבי מלובלין זי"ע {{ממ|דרכי חיים ושלום [[דרכי חיים ושלום/תצה|סי' תצה]] בהגה}}] באם לא נראית הלבנה בזמנה וכו' יאמר המימרא בגמרא מאי מברך אמר רב יהודה ברוך אתה י"י אמ"ה אשר במאמרו וכו'. עכ"ל. ועי' דרכי חיים ושלום {{ממ|שם}} באורך.

ועל דרך זה כתב באבני נזר {{ממ|[[אבני נזר/אורח חיים/שפג#סןף|או"ח סוף סי' שפג]]}} לענין האוכל מרור פחות מכשיעור, וז"ל: ולרווחא דמילתא בעת שיצטרך לאכול המרור ילמוד קודם האכילה הדין ברמב"ם ויאמר בפיו כשאוכל מרור יברך ברוך אתה וכו' בשם ומלכות על אכילת מרור ותיכף יאכל.

===לומר הברכה ולהרהר השם===
בספר דרכי חיים ושלום {{ממ|[[דרכי חיים ושלום/תצה|סי' תצה]] בהגה}} מביא בשם גן המלך דיברך השם בהירהור כמ"ש בסי' כ"ג מהרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/קריאת שמע/א#ז|ק"ש פ"א ה"ז]]}} דכל הברכות שבירך בלבו אע"ג דלא השמיע לאזנו יצא, ואילו לענין לא תשא אינו עובר בהירהור, וכן מביא בשם נמוקי אורח חיים {{ממ|סי' קסז}} שי"ל הברכה ולהרהר השם ואלקינו ולהצטרף לטובה הרהור כדבור דמי כמ"ש הגה"ק בעל דעת קדושים כמה פעמים בכתביו{{הערה|עי' לדוגמא בספרו אשל אברהם {{ממ|או"ח סי' רכג}} שכל שלא בירך בשעה ששמע הבשורה אין לברך בשם ומלכות רק להרהר שם ומלכות.}} עכ"ד, ומציין לעיין בספרו מאסף לכל המחנות {{ממ|ח"ג סי' מד סעיף א, וח"ד סי' רטו}}, ועי' ערך {{עע|ברכה לבטלה#בהרהור}} וערך {{עע|ברכה שאינה צריכה#במהרהר בליבו}}.

===לברך ולהוציא מי שאינו מסופק===
בספר תהלה לדוד {{ממ|או"ח סי' ח' סוף ס"ק ג'}} מביא בשם הרב הצדיק רל"י זצ"ל [מברדיטשוב] שהיה לו ספק בבה"ת, וקרא לאחר שלא הי' מסופק והיה צריך בודאי לברך, והרב ז"ל בירך והוציא את השאינו מסופק, עי' שם{{הערה|ועי' בפוסקים {{ממ|פרי חדש או"ח סי' תפ"ט ס"ק ח'; מאמר מרדכי שם ס"ק י'; שו"ת אהל אברהם סי' א'}} לענין מי שלא ספר לילה אחד ספירת העומר, אם יכול לברך ולהוציא את אחרים.}}.