עריכת הדף "ערך/יהרג ואל יעבור" (פסקה)

=== בגילוי עריות ===
מקור "דין יהרג ואל יעבור" בגילוי עריות, הוא על פי דרשתו של רבי בלשון הפסוק שבפרשת נערה המאורסה, "דתניא רבי אומר{{הערה|לשון "רבי אומר" (ולא "אמר רבי") משמע שבא לחלוק, ועיין לעיל שיטות רבי ישמעאל ורבי אליעזר.}} [[תנ"ך/דברים/כב#כו|כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש, כן הדבר הזה]], מה רוצח יהרג ואל יעבור, אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור"{{הערה|מקוצר. לשון הברייתא המקורית (כולל דין רודף) "רבי אומר [[תנ"ך/דברים/כב#כו|כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש, כן הדבר הזה]], וכי מה למדנו מרוצח, מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד, מקיש רוצח לנערה המאורסה, מה נערה המאורסה ניתן להצילו בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו. ומקיש נערה המאורסה לרוצח, מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור".}}.

הגמרא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עה/א|עה.]]}} מביאה מעשה בו בא איסור זה למעשה: אמר רב יהודה אמר רב, מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת והעלה לבו טינא, ובאו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שתבעל, אמרו חכמים ימות ואל תבעל לו. תעמוד לפניו ערומה, ימות ואל תעמוד לפניו ערומה. תספר עמו מאחורי הגדר, ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר. פליגי בה ר' יעקב בר אידי ור' שמואל בר נחמני, חד אמר אשת איש היתה, וחד אמר פנויה היתה. בשלמא למאן דאמר אשת איש היתה שפיר אלא למ"ד פנויה היתה מאי כולי האי, רב פפא אמר משום פגם משפחה, רב אחא בריה דרב איקא אמר כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות{{הערה|וראה שם המשך הדיון במעשה זה.}}.