עריכת הדף "ערך/חול המועד" (פסקה)

== איסור עשיית מלאכה בחול המועד ==
{{ערך מורחב|ערך=איסור עשיית מלאכה בחול המועד}}
ימים אלו מותרין בכל מלאכה מן התורה אלא שחכמים אסרום במקצת מלאכות{{הערה|וכן כתבו התוספות בחגיגה {{ממ|[[תוספות/חגיגה/יח/א|יח.]]}} והרא"ש {{ממ|[[רא"ש/מועד קטן/א/א|ריש מועד קטן]]}}.}}{{ממ|טור שם}}{{הערה|ועיי"ש בטור דאע"ג דילפינן להו מקראי טובא אסמכתות בעלמא נינהו אבל עיקרן אינו אלא מדרבנן.}}, וכיון שהן מדרבנן הלכך התירו דבר האבד פירוש שהוא אבד אם לא יעשנו והתירו כל צרכי רבים ואפי' צרכי יחיד אם אינו מעשה אומן והתירו כל צרכי המועד ואפי' בדברים האסורים התירו בשביל הפועל אם אין לו מה יאכל {{ממ|טור שם}}.

אמנם יש מהראשונים{{הערה|כ"ה הב"י שם דעת הרמב"ן והרשב"א דעיקר חולו של מועד ודאי דבר תורה הוא והיינו כשאינו לצורך מועד ואינו דבר האבד אבל לצורך המועד אי נמי שלא לצורך המועד אלא שהוא דבר האבד מותר מן התורה לגמרי אלא שהחכמים אסרו מדבריהם קצת מלאכות אלו, ועיי"ש בב"ח לצדד כדעתם וטעמו דכיון דביום טוב לא התירה התורה אלא לצורך אוכל נפש מכלל דבחולו של מועד מותר כשהוא לצורך המועד אפילו אינו אוכל נפש ומדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#ח|ויקרא כג ח]]}} כל מלאכת עבודה לא תעשו שהוא לומר אפילו מלאכת דבר האבד אסור כמו שפירש רש"י בפרשת אמור {{ממ|[[רש"י/ויקא/כג#ח|שם ד"ה מלאכת]]}} מכלל דבחולו של מועד מותר בדבר האבד דאם לא כן מאי איכא בין חולו של מועד ליום טוב.}} הסוברים שאיסור עשיית מלאכה בחול המועד היא מה"ת.

להסוברים שמלאכת חוה"מ מדרבנן, העושה מלאכה בחול המועד, מכין אותו מכת מרדות, {{ממ|[[רמב"ם/יום טוב/ז#א|רמב"ם יו"ט פ"ז ה"א]]{{הערה|עיי"ש לפי שאיסורו מדברי סופרים.}}}}.