עריכת הדף "סדר משנה/תשובה/ח" (פסקה)

== ו ==

'''הטובה הגדולה שתהי' בה הנפש בעה"ב וכו'.''' עיין מ"ש המפרש בשם הרמב"ן בשער הגמול שענין ג"ע הנאמר בתורה הוא כפשוטו, ותמיהני מדוע שתק המפרש ולא זכר דגם דעת רבינו כן הוא דכתב בפי' המשנה בריש פ' חלק ואולם ג"ע הוא מקום דשן ושמן מבחר הארץ יש בו נהרות רבות ואילנות עושים פירות יגלה אותו הש"י לבני אדם לעתיד לבוא ויורה אותנו הדרך להלוך אליו ויתענגו בו וכו' וכל זה איננו רחוק ולא מהנמנע אבל הוא קרוב להיו' אפי' לא הי' כתוב בתורה כ"ש שנתבאר זה בתורה ונתפרסם וכוונתו שאלו הי' מן הנמנע היינו צריכים להסב כוונת מקראי קדש לכוונה אחרת ע"ד משל ומליצה כאשר אנחנו עושים בהכתובים המורים על הגשמות כמו עיני ה' יד ה' וכדומה אפס היותו אינו מהנמנעות אין המקרא יוצא מידי פשוטו אף אם נעשה בהם כוונים למלאכת שמים לדרוש בהם סודות ותעלומת חכמה אין אנו רשאין להוציא הכתוב מפשוטו כי אחת ידבר אלהים ושתים זו שמענו הנגלות והנסתרות והם תפוחי זהב במשכיות כסף כמ"ש רבינו בפתיחתו לס' המורה, אמנם התכלית האמיתי והאחרון של האדם, והוא התכלית המקוו' לכל איש ואשה אשר לא יעשו מכל חטאת האד' הוא נסתר, ולהיות רבינו הגדול חפץ להאיר עינינו בתכלית האמיתי והאחרון לכן לא הזכיר מענין הג"ע שבארץ מתחת, אבל דבריו אמת וצדק במה שרמז אל השכר הצפון אשר עין לא ראתה אלהים זולתך והוא הפנימיות הנרמזות במאמרים האלה אשר גם פשוטי הדברים היותן לא מן הנמנעות כנים ואמיתים, ועיקרן של הדברים האלה שיש הבדל בין הנמנעות ובין אינן נמנעות בענין הוראת פשטי הכתובים ולהוציא אותן מידי פשוטן תמצא בהרחבה לעיל פ"ה הלכה ה' ובספר המורה באר היטב.