עריכת הדף "מראי מקומות/פסחים/ב/א" (פסקה)

== בודקין את החמץ וכו' ==
בטעם בדיקת חמץ כתב {{ממק|רש"י}} שהוא כדי שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא, והתוספות {{ממ|[[{{כאן}}#אור|ד"ה אור]]}} הקשו מדברי הגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/פסחים/ו/ב|ו:]]}} הבודק צריך שיבטל, ואם בלא"ה חייב לבטל ובביטול בעלמא סגי {{ממ|כמבואר לקמן [[בבלי/פסחים/ד/ב|ד:]]}} למה לו לבדוק. ומכח קושיא זו פירשו התוס' שטעם הבדיקה שמא ימצא חמץ ויבוא לאוכלו.

התוספות מוכיחים כדעתם מדברי הגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/פסחים/י/ב|י:]]}} ככר בשמי קורה אם חייב לבערו שמא יפול בפסח, הרי שטעם הבדיקה שמא ימצאנו ויבוא לאוכלו. וב{{ממק|תוספות רבינו פרץ}} יישב שבודאי אף רש"י מודה בחמץ ידוע שיש לבערו משום חשש אכילה, אך ס"ל לרש"י שאין בכך טעם לחייבו לבדוק אף בחמץ שאינו ידוע.

ובטעם הדבר שלא חששו כן בשאר איסורי הנאה אלא באיסור חמץ, פירשו התוספות בשני אופנים: א. חמץ מותר כל השנה באכילה ואין אנשים בדלים ממנו. ב. איסור חמץ מצינו שהתורה החמירה בו שעובר עליו בבל יראה ובבל ימצא{{הערה|ואף שבחמץ נוקשה דעת ר"ת שאינו עובר עליו בבל יראה, מ"מ הביאו התוס' מרשב"א שמ"מ חייב בביעורו.}}

וע"ע בעניין זה וביישוב דעת רש"י בתוס' ר"פ, ר"ן {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/פסחים/א/א|א. מדפה"ר]]}}, חידושי רבי שמואל {{ממ|סימן א}}, רעק"א, [[רע"ב/פסחים/א#א|רע"ב]], [[תוספות יום טוב/פסחים/א#א|תוספות יו"ט]] ו{{ממק|רש"ש}}.

וב{{ממק|אבן העוזר}} כתב דבר חידוש שבודקים מדין חינוך כדי להוציא את הקטנים מב"י וב"י והם אינם יכולים לבטל. ובאהלי מועד {{ממ|פסח תשפג}} הציע הגר"א גרבוז שליט"א אליבא דהגר"א שאדם עובר בחמץ של ישראל ברשותו, שתהיה הבדיקה כדי להציל את בעה"ב מב"י על חמצו של קטן שברשותו שאינו יכול לבטלו.

ועל עיקר דברי האבן העוזר השיג האחיעזר {{ממ|[[אחיעזר/ג/פא|ח"ג סוס"י פא]]}} דהא קיי"ל קטן אוכל נבילות אין בי"ד מצווים להפרישו ואם כן אין חיוב להפרישו גם מאיסור ב"י וב"י ולמה נתקן בדיקה בשבילו. ויש שביארו שכוונת האבן העוזר שתקנו כן בשביל האבא שמחוייב לחנך את בנו, ואין התקנה בשביל הקטן.