עריכת הדף "מראי מקומות/ברכות/מז/ב" (פסקה)

== אמר רבי אמי שנים ושבת מצטרפין אמר ליה רב נחמן ושבת גברא הוא ==
=== מעיקרא מאי קסבר ===
האחרונים ביארו שכוונת רבי אמי אף בהו"א היתה לכך שתלמידי חכמים המחדדין זה לזה בהלכה מצטרפין, ומה שאמר ששבת מצטרפת היינו משום שתלמיד חכם בחינת שבת וכמבואר בזוהר בכמה מקומות שאינם בני מלאכה כבשבת{{הערה|כ"כ בספר בית האוצר {{ממ|[[בית האוצר/קעט|כלל קעט]]}} והוסיף שנקט בלשון 'שבת' משום ותבחר לשון ערומים. וכן כתבו המלבי"ם {{ממ|[[מלבים/שמות/טז#לא|שמות טז לא]]}}, אדרת אליהו {{ממ|ריקי}}, קרבן נתנאל בשם מהר"י לוריא, מגיד תעלומה, שפתי חכמים {{ממ|הערצעל}}, כתבי רבינו יצחק דב הלוי מווירצבורג.}}.

וכעין זה ביאר בספר שדה יצחק {{ממ|גואיטה}} שכוונתו היתה לשנים ששובתים ממלאכה ועוסקים בתורה.

בספר יגיעות מרדכי ביאר שדרכם היה לחזור על השמועות בדרך קצרה ולכלול כמה עניינים בתיבה אחת שהיתה שגורה בפיהם, וכוונתו בתיבת "שבת" להזכיר שני תלמידי חכמים המחדדין זה לזה בהלכה שהלכה זו נרמזת בר"ת שבת, וכיון שלא הבין דבריו הוצרך לפרשם{{הערה|וכ"כ בספר ברכת אברהם {{ממ|פילד}}, ובכך ביארו גם רמיזת דין נראין כעשרה בתיבת ארון שהזכיר תחילה תשעה וארון מצטרפין, בספר יגיעות מרדכי כתב שהוא תיבה הדומה ובברכת אברהם כתב ש'וארון' אותיות 'ונראו'.}}. אמנם בספר זכרון בספר תמה שבשלמא לענין דין ארון ודין נראין לשון נופל על לשון אך דין שבת ותלמידי חכמים אין שום דמיון בין התיבות. 

וכעין זה כתב בספר מנחם משיב נפש שתיבת "ושבת" ראשי תיבות "'''וש'''ונים '''בת'''ורה"{{הערה|עי"ש מה שביאר בטעם שרמזו הדבר בר"ת.}}.

בספר מנחת יהודה {{ממ|אפשטיין}} כתב שתיבת "ושבת" אפשר לפרשה ראשי תיבות '''וש'''לישי '''ב'''ן '''ת'''ורה. ועל כן הקשה ר"נ ושבת גברא הוא, היינו שבודאי גברא הוא וכי בגלל שבן תורה הוא לא יצטרף. וע"כ השיב לו רב אמי שכוונתו לר"ת אחרים '''וש'''ניהם '''ב'''עלי '''ת'''ריסין, דהיינו שמנצחין זה לזה בהלכה שאזי אף שאינם אלא שנים מצטרפים לזימון. ובספר זכרון בספר פירש שהוא ראשי תיבות '''וש'''ניהם '''ב'''ני '''ת'''ורה. וכעין זה בספר זכרון סופרים בשם ר' פישל סופר שהוא ר"ת "שני בעלי תורה".