עריכת הדף "
מעשה רקח/שופר/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''יו"ט וכו' בכל מקום.''' הך בכל מקום לאו דוקא דבזמן בית המקדש היו תוקעים בירושלים וכו' ואף לאחר החרבן היו תוקעים בכל מקום שיש בו בי"ד כמו שביאר הרב ז"ל לקמיה ואפשר דכלפי זמנו ז"ל כתב בכל מקום. '''ומן הדין היה וכו'.''' קשה דזה מנגד למ"ש לעיל פ"א דאין מחללין יו"ט על השופר אפי' בדבר שאינו אסור אלא משום שבות ויהיב טעמא מפני דשופר הוי עשה ויו"ט עשה ולא תעשה וכתב מרן דחז"ל עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה וי"ל דהתם שאני דבעידנא דקעקר השבות לא מקיים עדיין מצות תקיעה ומשו"ה דין הוא שיעשו חיזוק לדבריהם כשל תורה משא"כ הכא דהאיסור הוא שמא יתקן כלי שיר ונמצא דבעידנא דקעבר הרי הוא מקיים העשה ולכך דין הוא שידחה וכן מצאתי להרב לח"מ ז"ל ועיין עליו שתירץ שני תירוצים אחרים ונראה לענ"ד זה עיקר ויש לנו סמוכות לזה ממ"ש ביבמות דף ו' עיי"ש. והטעם שנתן רבינו כדי שלא יבא להעבירו ברה"ר או מרשות לרשות הוא מחלוקת רש"י ותוס' ופסק כדברי רש"י דאיכא למיחש ג"כ שמא יוציאו מרשות לרשות וק"ל. ובהאי טעמא עמדו הראשונים והאחרונים ז"ל דקשה מאי אולמא דהך גזירה דשמא יעבירנו ארבע אמות וכו' מגזירה דשמא יתקן כלי שיר שהיא גזירה כוללת לכל מין שירה בכלי כדאמרינן בכל דוכתא דאי משום בעידנא וכו' גם ההיא דרבה הכשר מצוה בעידנא וכו' והרא"ם ז"ל הניחה בצ"ע עיי"ש והרב לח"מ תירץ דמ"מ הך גזירה דשמא יעבירנו קרובה ביותר והוא בשופר עצמו ע"כ. וכעין זה תירץ הרב שמות בארץ עיי"ש. '''ומהרמ"ף ''' ז"ל בהגהותיו הביאו הרב מג"א ז"ל תירץ דהאי גזירה לא גזרו בתקיעת שופר דא"כ לא יתקעו לעולם דגם ביו"ט שייך שמא יתקן ונמצא שיעקרו מצות עשה מן התורה. משא"כ גזירה דשמא יעבירנו דלא שייכא אלא בשבת ע"כ. וכעין זה תירץ הרב ב"ח וכ"כ הפר"ח שם אלא שהרב מג"א ז"ל הקשה לטעם הר"ן דהטעם שדוחים התקיעה מפני גזירה זו היינו משום דלא בקיאינן בקיבועא דירחא דא"כ הדרא קושיא לדוכתה נימא דהגזירה היא שמא יתקן כלי שיר וכו' ומאי דשרי ביו"ט משום דממ"נ אי יו"ט הוא עבדינן מצוה ואי חול הוא לא עבדינן ולא כלום מה שאין בשבת דעברינן השבות וכו' ע"כ. ואחרי המחילה הראויה נימא איפכא ולא קשיא אי יו"ט הוא עכ"פ קעבר אאיסורא דרבנן ואי חול הוא מה תועיל לו תקיעה זו נמצא דמטעם איסור תיקון כלי שיר הוה לן לאסור גם ביו"ט וזה אי אפשר שתעקר המצוה לגמרי ולכך על כרחך לא תעמוד גזירה זו כי אם בגזירת הולכת ד"א ברה"ר וכו' ועיין להרב מגן דוד [ט"ז]. ועיין עוד להרמב"ן ז"ל בספר המלחמות. '''ויוליכנו למי שיתקע לו.''' משמע שיתקע לו להוציאו אבל בגמרא דף כ"ט לא משמע הכי דקאמר שמא יוליכנו אצל הבקי ללמוד וכן העתיק הרי"ף ושאר פוסקים וכדברי רבינו מסתברא ואפשר ג"כ דכלפי שמוציאו ידי חובתו נקטו הכי ועיין מ"ש פ"ז דלולב דין י"ג.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף