עריכת הדף "
מגדל עוז/אבל/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם.''' פרק אלו מגלחין <small> {{ממ|דף י"ט כ"ד}}</small> : ''' וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום:''' כתב הראב"ד ז"ל יש כאן שבוש וכו': ''' ואני ''' אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר"ג אמרי ע"כ וקבלת ר"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י"ד ושמיני של חג הרי כ"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ"ע כי הם שואלין כיון דקי"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר"ה חשיב כשבעה ויום ר"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב"ד ז"ל סובר כבעל ה"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ"מ דברי ר"מ ז"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים: ''' לאחר החג כו' עד כמו שביארנו.''' הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף