עריכת הדף "לחם משנה/גניבה/א" (פסקה)

== יא ==

'''היתה הגניבה ביד הגנב וכו'. '''  כתב ה"ה ז"ל ולפ"ז כוונת רבינו כשהיתה מעוברת בשעת גנבה וכו' קשה דכיון שהוא כתב דגנבה וגזלה שהם שוים א"כ ע"כ איירי רבינו ז"ל כאן אפילו שנתעברה אצלו ומכל מקום אית ליה דמשלם את גיזותיה ואת ולדותיה שכן כתב רבינו ז"ל בהל' גזילה פ"ב הרי הגיזות והולדות של בעלים ואע"פ שנתעברה או נטענה ביד הגזלן הואיל ולא נתיאשו הבעלים וכו' וא"כ כיון דבגזלה אית ליה הכי הוא הדין בגנבה דשוים הם ואיך כתב דדוקא בגנבה מעוברת איירי דלכאורה בכל ענין מיירי ובדין השיגו הראב"ד ז"ל דכיון דשבח דנתעברה היה אצלו א"כ שבח שע"ג גזלה של גזלן הוי. ונ"ל דאע"ג דרישא דלישנא דרבינו ז"ל מצי איירי אפי' בשנתעברה אצלו מ"מ כתב ה"ה ז"ל דא"א לומר כן מסיפא דלישניה שכתב ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגזלה ואי איירי שנתעברה אצלו כיון דלדברי רבינו ז"ל כל השבח שלפני יאוש דנגזל הוי אם כן כל השבח ההוא הוי דנגזל והיה לו לשלם דמי פרה העומדת לילד דהא זה לא נתייאש אלא קודם לידה ואחר עיבור דהכי משמע לישנא דקאמר ואם אחר יאוש ילדה וכו' משמע דהלידה לבד היתה אחר יאוש לא העיבור אלא ודאי דאיירי רבינו ז"ל דהעיבור היה שלא ברשותו וגזלה מעוברת ולכך קאמר דמשלם כשעת הגנבה דהיינו מעוברת שהיתה כן בשעה שנגנבה. ומ"מ קשה על דברי ה"ה שכתב שאין כאן מקום להשגה שהרי יש מקום להשגה דהרי אין לו לשלם אלא דמי פרה העומדת לילד אבל שבח דלידה ודגיזה דגזלן הוי דקנאו בשינוי ואולי דהא לא חשיב ליה לה"ה קושיא משום דרבינו ז"ל לא חשיב גיזה ולידה שינוי בפ"ב מהלכות גזלה וכאן אזיל לטעמיה וזהו שכתב ואין כאן מקום להשגה זו וכמו שיתבאר בפ"ב מהל' גזלה וכו' רמז למ"ש. ומ"מ אני למד מדברי הר"א ז"ל דכשגזלה מעוברת משלם דמי פרה העומדת לילד כמו שהיתה רגע אחד קודם לידה ולא כשעת גנבה אע"פ שקנאה בשינוי לידה ודלא כהרא"ש שכתב בפסקיו וכן הטור בסימן שי"ד דמשלם כשעת הגנבה ממש משום דקנאו בשינוי דאילו היה הראב"ד ז"ל סובר כן לא היה כותב ואם איתא להא מלתא לא משכחת לה וכו' דמשמע אם איתא להא מלתא דהשבח שנעשה ביד הגזלן הוא של נגזל לא משכחת ליה אלא בכי האי גוונא שגנבה מעוברת משמע דשבח ההוא מיהא הוי דנגזל דהיינו בין עיבור ללידה אבל לא של לידה ממש דקנאו בשינוי דאילו היה סובר כהרא"ש אין כאן שבח שהשביח ביד הגזלן מנגזל כלל דהא אינו משלם אלא כשעת גזלה ממש: 

'''הוציא עליה הוצאה וכו'. '''  ברייתא וסוגיא בפ' מרובה אבל בפ"ה מהל' גזלה כתב כיוצא בזה בד"א בשבח הבא מאליו וכו' כתב שם ה"ה דבר זה נדון מעצמו וכו' משמע דמסברא אית ליה לרבינו הכי ולא מכח סוגיא או ברייתא ולא מצאתי סוגיא מפורשת בכך אלא מה שדחהו בפ' מרובה גבי הא ברייתא דכחושה והשמינה אנא פטימנא ואת שקילת ואין זה ראיה מוכרחת וק"ל: