עריכת הדף "הר המוריה/כלי המקדש/ו" (פסקה)

== ד ==

'''ועוד ''' 

''' מוסיפין וכו'.''' כתב ע"ז הראב"ד וז"ל א"א איני יודע מהו שאמר והיא יתירה להן שאיני מוצאה אלא ביום שיש בו מוסף והיא יתירה לכל ישראל ואינה בכל יום והוא אומר בכל יום משבת שהוא מעמדן מתפללין ד' תפלות עכ"ל ועיין מרן מש"כ בזה ועי' תוספתא פ"ג דתענית וז"ל בשלשה פרקים נושאין כפיהן ד' פעמים ביום בשחר בחצות במנחה ובנעילה עכ"ל מבואר מזה דדעתו דבתענית ומעמדות היה תפלה יתירה וכן הוא בירושלמי וז"ל את ש"מ תלת ש"מ שמתענין במעמדות ושמתפללים ארבע ואין נשיאת כפים בלילה אלא ביום עכ"ל וזהו כדעת רבינו ועי' בקרבן העדה שם ועי' בתוס' יו"ט. אמנם מהתוספתא אין כ"כ ראיה די"ל דה"ק בשלשה פרקים בשנה נושאין כפיהן בכל התפלות ודומיא דמוקים למתניתין שם בש"ס אמנם מהירושלמי מבואר כרבינו. וכבר דברתי מזה בחי' לתענית.

''' ג'''' 

''' פעמים וכו'.''' דבמנחה אין בו נשיאות כפים משום דבכל יומא שכיח שכרות והלכה כר' יוסי יעו"ש כ"ו ב'.

''' ובתפלה''' 

''' השניה וכו'.''' כתב הראב"ד וז"ל א"א זו התפלה השניה שאמר אם תפלת המוסף היא כמו שאנו סוברים למה אמר שקורין בה שלשה אנשים והלא במוסף קורין ארבעה אלא שהרביעי קורא בעניינו של יום עכ"ל אזיל לטעמיה בהשגה הראשונה שכתב דהך תפלת מוסף מיירי ביום שיש בו מוסף אמנם באמת כוונת רבינו על התפלה השניה שמוסיפין מחמת המעמד גופיה וכנ"ל. והנה שם במשנה איתא וז"ל פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד בשחרית ובמוסף ובמנחה נכנסין וקורין על פיהן כקורין את שמע עכ"ל ואסיקנא שם כ"ח א' כמש"כ רבינו כאן דבשחרית ובמוסף קורין בספר ובמנחה קורין אותה על פה יעו"ש ובתוספתא שם איתא וז"ל פרשה גדולה קורין אותה בשנים וקטנה ביחיד בשחרית ובמוסף דברי ר' מאיר וחכ"א כל שיש בו מוסף קורין בו מוסף וכל שאין בו מוסף אין קורין בו מוסף בשחרית ובמוסף נכנסין לבתי כנסיות וקורין ובמנחה קורין על פה עכ"ל וא"כ אתי משנתינו כר"מ אבל לחכמים אין קורין בזמן שאין בו מוסף וכן איתא בירושלמי שם ה"ג וז"ל מתניתא דר"מ דר"מ אמר מתפללין וקורין מתפללין וקורין ברם כרבנן מתפללין והולכין להן הא מוסף יש בו מתניתא דר"מ דר"מ אמר מתפללין וקורין עכ"ל ועי' בקרבן העדה מה שפי' בו. ואי לא מסתפינא אמינא דהאי מתניתא דר"מ וכו' שכתוב בירושלמי פעם שנית הוא ט"ס ומיותר וה"ק הירושלמי דהא דפליגי רבנן אר"מ וס"ל דביום שאין בו קרבן מוסף אין קורין בו היינו דווקא על הקריאה פליגי אבל על התפלה היתירה לא פליגי ומודו לר"מ דהיה בו תפלה יתירה וכדעת התוספתא והירושלמי שכתב בס"ק ו' וכדעת רבינו והבן ולקמן אי"ה יבואר עוד בזה. ורבינו פסק כסתם מתניתין וכש"ס דידן דלא מוקי לה ביחידאה ואולי לא ס"ל להש"ס כהך תוספתא וס"ל דהיא משבשתא א"נ מחלוקת בברייתא וסתם במשנה הלכה כסתם משנה.

''' כקוראין''' 

''' וכו'.''' ר"ל שכל יחיד ויחיד קורא אותה ה"נ כל יחיד ויחיד קורא אותה אבל לא יקרא אחד להוציא את כולם דזה אסור בע"פ וכדעת ר' יוסי שם כ"ח א' ובתוספתא שם ודע דמרן כתב וז"ל כל זה הפרק עד סוף ה"ט הכל בפ' בתרא דתענית זולת מש"כ שקורים בס"ת שלשה אנשים דהכי אמרינן בפ' הקורא עומד כל שיש בו מוסף ואינו יו"ט קורין ארבעה מכלל דכל יום שאין בו מוסף קורין שלשה עכ"ל ולא ידעתי וכי מי סני ליה הא דאיתא בהדיא כאן דפרשה גדולה קורין בשתים וקטנה באחד וא"כ מבואר כאן בהדיא זה.

''' מפני''' 

''' שהם וכו'.''' שם כ"ו א' במשנה.