עריכת הדף "
בינה לעתים/יום טוב/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''בכור שנולד ומומו עמו הרי זה מוכן ואין מבקרין אותו ביו"ט ואם עבר וראה מומו ובקרו והתירו הרי זה שוחט ואוכל.''' עיין במ"מ שכתב הטעם שזהו מן המוכן לפי שלא היה לו חזקת איסור מעולם וכו' עיי"ש נראה מדבריו דאם נולד ביו"ט ואח"כ נולד בו ביום מום קבוע דהיה לו חזקת איסור, דאסור, והיינו לא פלוג כמ"ש המ"מ לעיל כיון דהיה לו חזקת איסור דמי לנולד מום מערב יו"ט וכן מהרש"א הביא בשם התוס' ישנים דאף דאין מוקצה לחצי שבת, מ"מ דיחוי כי האי דנולד תם וודאי דהוי מוקצה, וזהו דלא כפרי חדש לאו"ח שכתב דאף דנולד תם ואח"כ נולד בו מום בו ביום דמותר דאין מוקצה לחצי שבת עיי"ש וק"ל. ''' בהמת''' ''' חולין שנפלה מן הגג ועמדה מעת לעת והרי היא צריכה בדיקה, שוחטין אותה ביו"ט ותבדק אפשר שתמצא כשירה ותאכל.''' עיין במ"מ ורבינו פסק להקל, עיין בהרא"ש שכתב וקיימ"ל מפני שצריך לחסמן, מהך דריש לקיש משום ליבון רעפים נגע ביה, והיש"ש תמה דמ"מ לא נפשט האיבעיא דהא ר' ירמיה גופיה בעל האיבעיא אמר אנן מפני שצריך לחסמן תנן ומ"מ נסתפק אי מותר לשחוט נפולה ביו"ט, והפרי חדש כתב הואיל והותרה שחיטה לצורך הותרה נמי שלא לצורך והוי ספק דרבנן, וזו לא נזכר ברא"ש, גם אין זה מספיק בהרמב"ם לדעת המ"מ, דלא אמרינן מתוך רק בהוצאה והבערה. ''' לכן''' נראה הואיל ור' שמעון בן לקיש אמר סתם בקדירה חדשה עסקינן ומשום ליבון רעפים נגע בו, ואלו טעמא שצריך לבודקן בעו לה, דמחזקינן ביו"ט ריעותא, לא הו"ל למימר סתם משום ליבון רעפים נגע בו דהא יש בליבון רעפים טעם מה דלא שייך בשבת כמ"ש הרא"ש ולא נגע זה בזה, ועל כרחך צ"ל דלא מחזקינן ריעותא וא"כ ליכא טעם בליבון רעפים זולת טעם דחסימה וזה שייך ג"כ בחיוב שבת ולכך קאמר סתם משום ליבון רעפים והאיבעיא איפשיט. ''' והגאון''' מוהר"ר גרשון אשכנזי בשו"ת חות יאיר כתב דמוכח דאל"כ מאי נפק"מ בין תרי לשונות אי לבודקן או לחסמן תנן אלא ודאי הך ספק דשחיטת נפולה ביו"ט, ואין זה תירוץ לשיטת הרמב"ם וסייעתו דס"ל {{ממ|בפרק ג' הלכה י"א}} דאף ברעפים ישנים שייך חסימה, וצריך לבודקן לא שייך רק בחדשים וא"כ נ"מ טובא [ועיין להלן בפרק ג' הלכה י' והלכה י"א והדבר מבואר שם]. אך בזה י"ל כי וודאי הא דישנים אסורים משום חיסום, ואף דבישנים אי אפשר לעשותם מערב יו"ט הוא מטעם גזירה ישנים אטו חדשים, א"כ שפיר מוכח, דבשלמא אי כל הטעם בחדשים לאסור הוא משום חיסום, שפיר י"ל גזירה ישן אטו חדש, משא"כ אי בקדירות חדשים טעם משום לבודקן תנן, ליכא למימר ישן אטו חדש, דבלא"ה בחדש טעם לאסור משום לבודקן. ''' ושם''' בתשובה האריכו בקושיא על השו"ע, דפסק באו"ח דנפולה מותר לשחטו ביו"ט, דצריך לחסמן תנן, ובהל' מילה {{ממ|סימן רס"ו סעיף ז'}} פסק דמוהל חדש לא ימול בשבת, והוא דברי רש"י דאוסר מפני שצריך לבודקן תנן, ולפי דברי הפר"ח הנ"ל לק"מ, דבשחיטה יש טעם מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך וזה לא שייך במילה בשבת. אך לפ"ז היה מקום להתיר מוהל חדש ביו"ט, דגם ביו"ט הותרה חבלה לצורך אוכל נפש כגון שחובל בדג להוציא את דמו, ומכ"ש לדעת הפוסקים דחובל הוא משום נטילת נשמה, וא"כ שוחט בכלל חובל והותרה לצורך, הותרה נמי שלא לצורך, ואפי' לדעת הפוסקים דצריך צורך קצת, מ"מ הא עסק בדבר מצוה מקרי צורך קצת ומילה מותר, וצ"ע. ''' אך''' באמת א"צ לכל זה, דהא דמתירין נפולה לשוחטו משום דיש לו חזקה דאתיא מכח רוב בהמות כשרים וכמ"ש המג"א והדרכי משה וב"ח וצ"ל לשיטתם דרעפים ג"כ רובם שהם טובים ואינם מתקלקלים בליבון כמ"ש דאל"כ איך נפשוט מיניה למ"ד צריך לבודקן תנן דאין שוחטין נפולה ביו"ט, דלמא ברעפים ליכא חזקה, ועל כרחך דגם ברעפים איכא רוב שהם טובים ואינם נפקעים כאשר יעיד המציאות, וא"כ במוהל חדש שלא מל מעולם מאי חזקה ומאי רוב איכא כאן וכי יש בידינו לומר רוב מה שלא נזכר בש"ס, וכי ידעינן אנו אם רוב מוהלים חדשים בקיאין ויש להם אימון יד מבלי לקלקל אי לא, דבר זה אין בידינו ויש לאסור לכו"ע. ''' אך''' נראה מ"מ ביו"ט שני של גליות להתיר מוהל חדש למול, כי טובא סברות להתיר, ראשון סברות הנ"ל אי לבודקן או לחסמן תנן, שנית יש בו סברת מתוך שהותרה חבלה לצורך וכו' וכנ"ל, שלישית אם מקלקל הרי מקלקל בחבורה, ורביעית דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, והכל ביו"ט שני שאנן בקיאין בקביעא דירחא, ובשו"ע לא נזכר לאסור רק בשבת והבו דלא לוסיף עלה ביו"ט שני, וכן הוריתי למעשה ואין לפקפק עליו כלל. ומזה י"ל לשיטת רש"י וסיעתו דסוברים דגם חיסום לא שייך רק בחדשים, א"כ מאי קאמר ר' ירמיה אנן לחסום תנן, תפשוט דלא אמרינן לבודקן דאל"כ למה לי לחסמן כנ"ל די"ל טובא קמ"ל דמשום לבודקן מותר ביו"ט שני דהוי ספק ספיקא כנ"ל, משא"כ בחיסום לא הוי רק חדא ספיקא ואף ביו"ט שני אסור וק"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף