עריכת הדף "
ביאורי מהר"י קורקוס והרדב"ז/ביאת מקדש/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''וכן טמא כו'. ''' כ' מהר"י קורקוס ז"ל גז"ש פ"ב דזבחים {{תוספת|כח|י"ז ע"א.}} מנין לטבול יום שאם עבד חילל שנאמר ולא יחללו אם אינו ענין לטמא תנהי ענין לטבו"י. ובתוס' הקשו ותיפק לי' משום דכתיב ובא השמש וטהור מכלל דקודם ביאת השמש הוא טמא כדדריש במחו"כ מוטהרה. ותירצו דגבי טבול יום איכא לפרושי מאי וטהר טהר יומא. ועוד הקשו מדוכתי טובא ותירצו אותם. ושאלו עוד בגמ' מנ"ל דבמיתה ותירצו דכתיב ולא יחללו גו' ויליף חלול חלול מתרומה דכתיב בה ומתו בו כי יחללוהו. והוזכר כ"ז בפ' אלו הן הנשרפין {{תוספת|כט|סנהדרין פ"ג ע"ב.}} ותפס רבינו פסוק דוטהר {{תוספת|ל|וכ"פ הרמב"ם בפה"מ בזבחים שם.}} דקושטא דמלתא הכי הוא דוטהר טהר גברא והוא הכרח לומר אם אינו ענין ולהיותה דרשא היותר פשוטה ונאמרה גבי מחו"כ. כ"כ רבינו כדרכו בכ"מ. ובהשגות א"א כיון דטבול יום וכו'. והנה לפ"מ שנתבאר בסמוך גבי טמא ששימש אפי' אי לא משכחת לה לק"מ דהא נפ"מ טובא כדברי התוס'. והתם לאשמעינן דין קרובי בשולא בעי. ומ"מ המציאות שנתן הר"א ז"ל שעשה בית יד ארוכה הוא דחק וקשה הדבר שיעשה הבית יד כ"כ ארוכה שתגיע מחוץ לכל מחנה שכינה עד המזבח כי לדעתו בכל מחנה שכינה חייב כרת הטבול יום כאשר נתבאר בפ"ב והיתה צריכה שתהי' גסה כפי האורך שלא תכפיל ואיך יוכל לנענע אותו, כ"ש כי היו שם מעלות כי לא היו שוה ובודאי מילתא דלא שכיחא הוא. אם לא שידבר שהכנס אותה דרך חור או דרך גג. גם מה שהעמיד בבמה דוחק לומר כן. דכלהו אינך דמיתני התם במקדש מיירי. ואם טבול יום לא מיירי אלא בבמה איבעי' לי' לפרושי. ואיני יודע למה לא העמידה בנכנס דרך גגין {{תוספת|לא|כ"כ גם המאירי סנהדרין פ"ב ע"א. ובמל"מ לעיל פ"ג ה"ט האריך בזה והניח בצ"ע.}} דפטור משום ביאה כאשר נתבאר שאינה נקראת ביאה אלא כשנכנס דרך הפתח וניחא שפיר טפי. עוד משכחת לה דנכנס במגדל הפורח באויר והפך בצנורא דמשום ביאה לא מחייב וחייב משום עבודה. א"נ בשגג בביאה והזיד בעבודה דמשום ביאה לא מחייב כו' וכדברי הרמב"ן והר"ן ז"ל דבסמוך. ולא ידעתי למה כתב שאינו מוצא אותו אלא בהנהו שנויי דחיקי והניח הני שנויי רויחי: ''' והרר"ד ן' זמרא ז"ל כ' ''' אם הוא טבול יום שאינו מחוסר כפורים אחר שהעריב שמשו מותר לעבוד לכתחילה מהעבודות הנעשות בלילה כגון הקטרת אימורין וכיוצא בה. כאשר ביאר ז"ל במקומו. ואם הוא טבו"י שמחוסר כפורים עבודתו פסולה כמבואר בסמוך. ואיכא למידק בדברי הרב ז"ל מ"ט לא קאמר חלל עבודתו כדנקט בריש פרקא וכלישנא דקרא דכתיב ולא יחללו. וי"ל משום דאמרינן בגמ' פ' אלו הן הנשרפין {{תוספת|לב|סנהדרין פ"ג ע"ב.}} טבו"י ששימש מנ"ל דתניא ר' סימאי אומר רמז לטבו"י שאם עבד חלל מנין ת"ל קדושים יהיו וגו' ולא יחללו אם אינו ענין לטמא ששימש דנפ"ל מוינזרו תנהו ענין לטבו"י ששימש, הא קמן דטמא ששימש חמור מטבול יום ששימש שזה טבל וטהר קצת. וזה לא טבל כלל. ומש"ה אי לא הוי קרא יתירא לא הוי אמרי' דטבו"י פסול עבודה. והיינו דקאמר ר' סימאי רמז לטבו"י כו'. ולפיכך גבי טמא נקיט לשון חילל מלשון וחללת את שם גו'. אבל גבי טבו"י ומחו"כ נקיט לשון עבודתו פסולה {{תוספת|לג|לפנינו הגירסא ברמב"ם אבל מחו"כ שעבד כו' וחלל כו'.}} דלא חמיר כולי האי אע"ג דטבו"י ג"כ במיתה ועבודת שניהם פסולה: ''' אבל מחוסר כפורים כו'. ''' כ' מהר"י קורקוס ז"ל פ"ב דזבחים {{תוספת|לד|ט"ו ע"ב י"ז ע"א.}} תנן במתני' דמיחל עבודה, ומיתה לא הוזכרה שם כאשר הוזכרה גבי טבו"י וכאשר כתבתי בסמוך. ובהשגות א"א והא דאמרי' במכות כו'. וכבר כתבתי בכיו"ב פ"ג והכרעתי דעת רבינו שפוסק כמ"ד לאו כזב דמי. {{תוספת|לה|הביא דבריו הכס"מ לעיל פ"ג ה"ט. וע"ע בכס"מ פי"ט מסנהדרין ה"ב בשם מהר"י קורקוס. וע' בהר המוריה לעיל פ"ג אות י"ד כ"ד ביאר רחב בזה.}} ולשון טהרה האמור ביולדות לאו למימרא דעד השתא טמאה היא אלא שעד השתא לא נגמרה טהרתו {{תוספת|לו|וכ"כ בשו"ת הרדב"ז ח"ה אלף תע"ט יעו"ש היטב.}} שהרי פוסל עבודה. וכבר דקדק רבינו כן פ"ג {{תוספת|לז|ה"ט.}} וגם כאן. וכ"כ בתוס' {{תוספת|לח|שם בזבחים י"ז ע"א ד"ה טבול יום.}} דמהא ליכא למשמע מידי, אלא דתלמודא סמוך אדרשא דעוד טומאתו בו לרבות מחו"כ. ומ"מ תוספתא שכתב הר"א ז"ל הובאה פ' הנשרפין {{תוספת|לט|שם סנהדרין פ"ג ע"ב.}} ואמרי' בה בפירש דמחו"כ ששימש במיתה ואמרו עלה מנין שבמיתה שנאמר וטהרה מכלל שעדיין היא טמאה ואמר מר טמא ששימש חייב מיתה. ואעפ"י שבתוס' {{תוספת|מ|שם בסנהדרין ד"ה ויליף וכ"כ שם בזבחים ד"ה דגמר.}} הקשו על לימוד זה דהא טמא יליף חלול חלול מתרומה וא"כ נימא כל דפסול לתרומה הוא דהוי במיתה וכאשר דרשו פ"ב דזבחים דיליף חלול חלול דפסול בתרומה כו' כבר תירצו דכיון דמחיל עבודה כדיליף מוינזרו כל דאיקרי טמא סברא הוא כו' וע"כ צריכים אנו לומר שסמך רבינו על משנה דכלים {{תוספת|מא|ספ"ק.}} דאתיא כמ"ד מחו"כ דזב לאו כזב דמי וכאשר כתב ר"ש ז"ל ומכריע לה דמתני' דהתם לא אסרה מחו"כ אלא בעזרת ישראל וגם כתב שגם מימרא דרבי יוחנן דפ"ק דיבמות {{תוספת|מב|ז' ע"ב.}} שאמרו ויעמוד יהושפט בחצר החדשה ואמרו מאי חדשה שחדשו בה דברים ואמרו טבו"י אל יכנס למחנה לויה אתיא כמ"ד לאו כזב דמי והובאה גם בפ' כל הפסולים, {{תוספת|מג|זבחים ל"ב ע"ב.}} ופ' האשה {{תוספת|מד|פסחים צ"ב ע"א.}} וגם בתוס' כתבו דמתני' דכלים ומימרא דר' יוחנן לאו כזב דמי סברי. וע"ז סמך רבינו לדחות אותה ברייתא דאלו שבמיתה דסתם מתני' מתניא גבי הלכתא פסיקתא. עוד כתבו בתוס' פ"ק דיבמות {{תוספת|מה|שם ד"ה רב יוחנן.}} דהא דמסיק בזבחים דלכ"ע טבו"י דזב כזב דמי וגם הא דאית לי' לרבא בפ"ב דכריתות {{תוספת|מו|י' ע"א.}} דמחו"כ דזב כזב דמי היינו לענין פסח הבא בטומאה דאהכי מייתי לדרבא התם. אבל לענין ביאת מקדש לכ"ע לאו כזב דמי דכתיב בי' אשר יטמא ולא יתחטא דמשמע דלא קפיד אלא אמחוסר חיטוי ולא אמחו"כ. והיינו ההוא דפ' ג' מינים {{תוספת|מז|נזיר מ"ה ע"א.}} דהא רבא אית לי' בפ' האשה {{תוספת|מח|שם בפסחים.}} ההיא דר' יוחנן וא"כ קשיא דידי' אדידי', אלא ודאי דמודה הוא לביאת מקדש דלאו כזב דמי. והרי זה ראי' והכרח לשיטת רבינו. והשתא דאתינן להכי אפשר לתרץ גם דרשא דעוד טומאתו בו לרבות מחו"כ דאיצטרך לפסח הבא בטומאה שלא יאכלו ממנו זבין וזבות ונדות ויולדות והרי זה נכון. עוד מצאתי און לו ראי' גמורה לשיטת רבינו בפסחים בפ' כל שעה {{תוספת|מט|ל"ה ע"א.}} אר"ש אף אנן נמי תנינא טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו {{תוספת|נ|כ"ה ביבמות ע"ד ע"ב. אבל בפסחים שם בגירסא שלפנינו לא הובא זה.}} אוכל בקדשים, ואילו העריב שמשו בתרומה אין בקדשים לא ואמאי טהור הוא, אלא מעלה בעלמא. הרי דמחו"כ מקשה להדיא טהור הוא ומסיק שם שאסור בקדשים אינו אלא מעלה {{תוספת|נא|ע' מל"מ פי"ח מפסהמ"ק הי"ד התעורר בזה.}} וכאשר נתבאר דקדש ומקדש אחד הן. הרי מבואר דמחו"כ לאו כזב דמי {{תוספת|נב|ע' תוס' פסחים י"ט ע"א ד"ה אלמא, דהוא מעלה מדאורייתא וכ"כ בזבחים ל"ו ע"א יעו"ש. ובמל"מ פ"ו מאיסורי מזבח ה"ח וע"ע בהר המוריה לעיל פ"ג אות י"ד בזה.}} ומעתה ההיא דבהונות מצורע שהקשה ממנה שאמרו בה עשה שיש בו כרת הוא, אפי' אם לא היינו יכולים לתרצה ל"ק כיון שיש כל אלו הראיות. ומ"מ ל"ק להא דההיא בטבו"י מיירי ועל מה שאמרו שם וראה קרי בו ביום וטבל קאי {{תוספת|נג|בס' הר המוריה כוון בזה ונדחק בכוונת הראב"ד שהוכיח מדמתרץ עולא הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו יעו"ש. והא בצרעת הוא רק מחו"כ ואינו בכרת לדעת הרמב"ם, אבל בקריו דהוא טבול חייב. והא ל"ש הואיל מקילתא לחמורתא. וע"כ שמעינן דגם מחו"כ חייב יעו"ש. ובטו"א מגילה ג' ע"ב.}} וכ"כ רש"י ז"ל עשה שי"ב כרת דטבו"י ע"כ. כ"ש כיון שעיקרו יש בו כרת חמור הוא. ומ"מ דברי ר"ש ז"ל ברורים בגמ' והוא דעת רבינו וכבר כתבתי בזה גם בפ"ג. ובכך עלה פסק רבינו מוכרח ממשנה וברייתא ודברי האמוראים וסוגיא דגמ' ודברי תוס' ור"ש ז"ל ותו לא מידי אלא שבפי"ח מהלכות פסולי המוקדשים מחייב רבינו מלקות במחו"כ שאכל קדש. ולפ"מ שכתבתי הי' ראוי לפטור {{תוספת|נד|ע' כס"מ לעיל פ"ג ה"ט שהביא דבריו. ומצאתי שבס' חזון נחום פ"ג דמנחות מ"ה מעתיק דברי המהר"י קורקוס.}} ושם יתבאר בע"ה: ''' והרר"ד ן' זמרא ז"ל כ' ''' כבר פירשתי למעלה דעת הרב ז"ל דס"ל כמ"ד מחו"כ דזב וה"ה לשאר מחוסרי כפרה לאו כזב דמי וגדולה מזו איכא למ"ד דבטבו"י דזב לאו כזב דמי ולא קי"ל הכי. בוא וראה דרכו של רבינו ז"ל {{תוספת|נה|כן מבואר בכריתות י' ע"א יעו"ש.}} דלגבי טבו"י שעדיין לא טהור פסק כזב דמי וגבי מחו"כ שהעריב שמשו אעפ"י שעדיין לא נגמרה טהרתו לענין חלול עבודה, מ"מ לאו כזב דמי לענין מיתה וכבר הארכתי בזה למעלה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף